ב"בן איש חי" שנה ראשונה בפרשת תולדות בסעיף י"ג משמע בתחילת הסעיף שאדם שהלך לישון אחרי חצות לילה כשקם נוטל ידיו אבל בלי ברכה, ובהמשך הסעיף במסקנה משמע שעם ברכה. מה לנהוג?

מה שנאמר בתחילת הסעיף הוא עפ"י דעת הרש"ש שאם בחצות לילה בירך ברכות השחר אז הטומאה לא נאחזת בו ואפילו אם ישן לא יטול ידיו בלי ברכה. ובחצי השני מדובר שאם היה ער בחצות ולא בירך ברכות השחר ואח"כ ישן צריך ליטול בברכה.