אף פעם לא הצלחתי להבין מה היה בפגישת יעקב ויוסף. לאחר תקופה של 22 שנים בה חשב יעקב שיוסף איננו, הם נפגשים, והמילה הראשונה שיוסף שומע מאביו היא: "אמותה הפעם". כמדומני שלכאורה יותר מתבקש במצב זה הוא להזכיר את המילה חיים ולא משהוא שקשור במוות, או משהוא כמו "ראות פניך לא פללתי". אמנם המשפט שנאמר בפועל הוא נכון ומתבקש, אך לא מיד בהתחלה, קודם להביע שמחה ותוספת חיים ואח"כ יש זמן גם לדברים האחרים, אודה לרב בהבהרת העניין?

באמת פשט הפסוק שיעקב שמח שראה את יוסף לפני שמת אך ישנם הסברים נוספים הנותנים לפסוק משמעות נוספת. רש"י מביא מדרש שיעקב לא דיבר על מוות אלא דווקא על חיים, על החיים שלאחר המות. יעקב אומר ליוסף עכשיו שראיתי אותך אני יודע שלא אמות לחיי העולם הבא אלא אחיה לחיי העולם הבא, שמקובלני שאם לא ימות אחד מבני בחיי סימן שאבוא לחיי העולם הבא. ה"העמק דבר" מסביר שיעקב התפלל לקב"ה כשנפגש עם יוסף שיוסף יחיה ולא ימות בחיי יעקב על כך שלא סיפר לאחים מיד שהוא יוסף אלא גרם סבל לאביו, ליעקב, וכן על כך שיעקב השתחווה לו.