אני נשואה שנתיים, לאדם מדהים הכל ביננו בסדר, ללא ילדים, אני והוא מנסים להכנס להריון כבר 5 חודשים, בעזרת השם. יש לבעלי אחות שהיא נשואה ויש לה ילד בן שנתיים, העניין, שמרגע שעוד הכרתי את בעלי והינו חברים, אני מרגישה שהיא מקנאת בי מאוד, אני ממש מרגישה את זה, בוחנת את הלבוש שלי, מרכלת עלי, יורדת עלי. במיוחד ביום שישי, בקידוש שבת היא חייבת לרכל על כל העולם, ואני אחת ששונאת לשון הרע, אני מנסה לדון כל אדם לכף זכות לא שופטת אותה והפוכו, אני עזרתי לה מאוד בתקופת הדכאון שהיא היתה והינו די קרובות, אבל לאחר שהיא עברה את התקופה הרעה הפנתה לי גב, ועשתה צחוק בפני המשפחה, על השיחות שעשיתי לה. אני רואה ופוגשת אותה רק בארוחת שבת וידוע לה כי אני מנסה להכנס להריון, אבל בכל יום שישי היא מציקה לי ואומרת תעשו בדיקות, בסוף יצא לכם ילד עם... שלא נדע, או שתהיי בהריון יהיה לך כך, או איך תקראי לבת, בטוח שיהיה לך בת... ואגב, בעלה הוא טיפוס בדיוק כמוה, ובעלי שותק, כי יודע שהיא תרד גם עליו. ובעזרת השם שהקדוש ברוך יפקוד אותי בזרע של קיימא, איך אספר לה? מה עלי לעשות בקשר לכל המצב הזה?

את צריכה לומר לה שאת רוצה לדבר איתה שיחה רצינית ביניכם. ולקבוע זמן מתי תדברו. ואז תגידי לה שקשה לך לשמוע ממנה את הדיבורים עליך, זה פוגע בך ומצער אותך. אולי היא לא מרגישה כמה זה מצער אותך. אולי היא עושה את בצחוק או בלי לשים לב אבל לך זה קשה. ואת מבקשת שהיא תדע זאת. אני מניח ששיחה כזאת יכולה מאד להועיל. ואם היא לא תועיל, אולי מוטב שלא תפגשו גם בסעודת שבת. אשמח לשמוע אם עשית כעצתי ומה היתה התוצאה.