אימי שתחיה בת 67, אישה שסובלת מבעיות רבות (אסטמה, ברכיים - מתקשה בהליכה, כתף - קרע בגיד, ועוד...) היא ביקשה ממני (בהמלצת אחיה) לתווך בינה לבין "מקובל" שאני מפקפקת בו, על מנת שיתן לה ברכה או קמיע, שכן אחיה סיפר לה שהוא עזר לו. הסברתי לאמי: "אין צורך שתפני אליו, שהרי הקב"ה לא צריך שליחים, הוא נותן לך אפשרות לפנות אליו ישירות כל בוקר חצי שעה (תפילת שחרית) תבקשי ממנו כל שתירצי, רק תפילה!!!", אמי נפגעה מאמירה זו כאילו אני מפקפקת באמונתה וענתה: קשה לי לעמוד להתפלל, כלומר, היא לא אהבה את התשובה שלי, כאילו איני מעוניינת לדאוג לה. מה עושים במצב כזה, לתווך בינה לבין ה"מקובל", לחפש מקובלים אמיתיים אחרים, או יש לרב עצה אחרת?

הכי טוב שאימך תלך לקבל ברכה מהרב אליהו שהוא מקובל גדול.