כיצד ניתן להבחין לאחר קיום מצווה או מעשה טוב בין סיפוק והנאה ממה שעשיתי לבין גאוה?

בודאי שצריך להתמלאות בשמחה בשעת קיום מצוה, ושמחה זו מעידה על שלמות המצוה. וכך נאמר: "עבדו את ה' בשמחה", "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה" ועוד ובודאי שה' יסייע לאלה שהולכים בדרכיו. בכל אופן פעמים מתגנבת לתוך הרגש גאוה מסותרת והיא פסולה, הסימן להבחין בגאוה הדחויה לעומת השמחה הרצויה היא במידה ומתעורר זלזול כל שהוא באלה שלא עשו את המצוה. אז יש לדעת כי נכנסה כאן גאוה מסותרת שיש לדחותה. (מקור הדברים מהתלמוד הירושלמי שכתב על חומרה במצוה ובלבד שלא ליבזי לאחריני).