הרב הכריע בדין של ברכות קריאת שמע ופסוקי דזמרה לספרדיות, שיכולות לברך כדעתם של רוב הפוסקים ,ספרדים ואשכנזים. מה יהיה לגבי אמירת הלל בחנוכה ויום העצמאות, לכאורה אפשר לומר שהם, כברכות שבח / הודאה {מקביל אולי לברכות קריאת שמע}, שאין סיבה שלא יברכו, אך מאידך בנוסח הברכה נאמר "וציוונו" ועל כן יש להם בעיה לברך, במיוחד לאור העובדה שהוי הזמן גרמה, ומצד שלישי אין לך שבח והודאה גדולים כניסי יום העצמאות וחנוכה.

הרי לך ציטוט ממה שכתבתי בפניני הלכה תפילת נשים כג, ה: "יש אומרים, שנשים חייבות לומר הלל בחנוכה, הואיל וגם הן היו באותו הנס, וממילא מצווה עליהן להודות עליו. אולם לדעת רוב הפוסקים, אינן חייבות, וכן המנהג. והרוצות להדר, טוב שיאמרו הלל בחנוכה. למנהג אשכנז יאמרוהו בברכה, ולמנהג ספרד בלא ברכה". ובהערה: "עפ"י התוס' סוכה לח ב, למדו כמה אחרונים שנשים חייבות לומר הלל בחנוכה, כי אף הן היו באותו הנס, ואף הן צריכות להודות עליו, וכפי שחייבות בהלל בליל פסח, וכ"כ בתורת רפאל או"ח עה, התעוררות תשובה ובנין שלמה ח"ב סג. אבל לדעת רוה"פ, וכ"כ הרמב"ם הל' חנוכה ג, ו, נשים פטורות מאמירת הלל בחנוכה, מפני שהיא מצווה שתלויה בזמן. ואפשר לבאר שנשים יוצאות ידי מצוות הודאה בהדלקת הנרות. וכן מסתבר, שכן במשך דורות רבים, מרבית הנשים לא ידעו לומר הלל, וקשה לומר שהיו חייבות ולא קיימו את חובתן. אלא שכל מה שקשור לסדר התפילה בבית הכנסת, שהוא תלוי בזמן, אינו מחייב נשים, ומה שהן חייבות בהלל שבליל פסח, מפני שהוא חלק מליל הסדר, שבעיקרו נשים חייבות מהתורה, וכל מה שתקנו לגברים תקנו גם לנשים. וע' ביחו"ד א, עח, בהליכות שלמה מועדים ב יז, ו, והליכות ביתה ח, ה, ובהערות".