הרב מלמד בשיעור "מחלוקות חכמים מחזקות את האמון בדבריהם" כותב שאין מחלוקת לענין עצם חיוב מצות ק"ש. לא הבנתי את דבריו, הרי ישנם תנאים ואמוראים [רב יהודה ואביי בברכות כא.] וראשונים [בסידור רע"ג דף קפח עמ’ ב’ הביא את דעת ר"א], ועוד פוסקים שחולקים בנושא. אזי יש אפילו מחלוקת בעיקרי תורה - האם התורה מצווה על ק"ש או לא? ולא רק בזה אלא אפילו בעיקרי אמונה (י"ג עיקרים) רבו המחלוקות, אזי הקושיא הפנימית עומדת בעינה?!

אכן אין מחלוקת אלא אם ק"ש מהתורה או מדרבנן ולכל הדעות חייבים בק"ש. גם אם יש מחלוקות בעיקרי אמונה, המחלוקות הן האם למנות דבר זה כעיקר או לא, אך הוא בודאי ענף מיסוד האמונה. המחלוקות הן בפרטים ובכללי האמונה כולם מודים. עיין שוב בשיעור ותראה שהדברים ברורים.