יש לי חבר טוב, הוא שכן שלי, ומאז שאני זוכר את עצמי הוא החבר הכי טוב שלי, תמיד היינו ביחד בעיקר כשהיינו קטנים, שנינו למדנו באותו ביה"ס יסודי, ובאותה חטיבת ביניים, שנינו היינו די דוסים. בערך מאמצע כיתה ט’ (אנחנו בכיתה י"א) הוא התחיל להדרדר (הוא למד בישיבה די דוסית) ובסוף שנה הוא עבר לישיבה ברמה תורנית הרבה פחות גבוהה, ראיתי שהוא מדרדר לאט לאט, זה התחיל בנרגילה המשיך בסיגריות, וכבר די הרבה זמן שהוא נוסע בכל מוצש"ק לירושלים-לפאבים ולמקומות שיש בהם הרבה חילול ה’ (לא עלינו) ושם הוא משתכר, לפני כמה חודשים הוא אמר לי שהוא מעריץ מישהו בגלל שהוא לא פספס תפילין בשום יום, ואז הבנתי שחברי כמעט ולא מניח תפילין. בשבת לפני כמה שבועות-היינו ביחד כל השבת ולקראת צאתה הוא אמר לי שזו השבת הראשונה שהוא לא חילל כבר כמעט שנה. לפני כמה ימים דיברתי איתו על זה והוא אמר שהוא מאמין בה’ אבל "לא בא לו בטוב" לשמור שבת ושהוא חושב שהתורה לא מחייבת, הוא גם אמר שלפי דעתו העולם הזה הוא לא בשביל העולם הבא אלא העולם הזה הוא בשביל העולם הזה והעולם הבא הוא בשביל העולם הבא. ניסיתי להביא לו דוגמאות ממסכת אבות וממסילת ישרים שהעולם הזה הוא כן בשביל העולם הבא וגם הוכחתי לו שמסכת אבות היא מה’. אבל הוא לא השתכנע. שאלתי אותו אם הוא לא פוחד שהוא יענש על כל העברות שלו והוא אמר לי (נראה לי על פי דעתו האישית) ש"זה לא עובד ככה". אני לא יודע מה לעשות. איך לשכנע אותו? ממש קשה לי לראות שהחבר הכי טוב שלי נהיה חילוני (לא עלינו) דרך אגב-הבחור רציני מאוד וחכם, ויש לו יראת שמים-לדוג’ -לא מזמן היינו צריכים להחזיר משהו לביה"כ בשעה 12 בלילה והוא הלך יותר מהר ולפני שהוא נכנס לביה"כ הוא חיכה לי ואמר שהשטן פוגע יותר בביה"כ בלילה, לי לפחות זה נראה יראת שמים. אני אשמח אם תעזור לי, ותביא לי תשובה משכנעת בשבילו כי אני קטן ולא יודע מספיק בשביל להחזיר מישהו בתשובה, וזה ממש קשה לי לראות את חבר שלי מתקלקל! נ.ב. בחופש הוא ביקש ממני ללמוד איתו משהו קבוע (למדנו מסילת ישרים) הבעיה היא שלמדנו רק פעמים. ולי זה נראה היום כאילו הוא ניסה לברוח מחיי ההפקרות שלו. סליחה שזה ארוך מאוד אבל אני חייב להחזיר אותו בתשובה-עצוב לי לראות אותו ככה. ותודה רבה רבה!

להערכתי התשובה של החבר שלך אינה תלויה בכך שתמצא לו איזה תשובה לשאלותיו. שאלותיו לא כל כך קשות. להטיל ספק זה המומחיות של התרבות המערבית ואם אדם לא רוצה לקיים מצוות והקודש דוחה אותו לא יעזור הוכחות. אולם ודאי שכל שאלה שהוא שואל צריכה לקבל תשובה. לא ברור לי על איזה שאלה אתה צריך לענות לו. אם על השאלה האם יש דין ויש דיין או אם יש עולם הבא אלו שאלות חשובות אולם לא השאלות המרכזיות שיכולות להביא אותו בחזרה אל הקודש. שאלת השאלות האם יש מטרה לאדם בחייו. על כך אנו אומרים שההגיון אומר שיש מקור לכל החיים שאנו נפגשים איתם. לא הגיוני שכל הדבר המופלא שנקרא עולם לא נעשה בצורה מכוונת ומתוכננת. יש מקור לכל החיים. למקור זה אנו קוראים הקב"ה. ודאי שאם הקב"ה ברא את העולם היה לו מטרה ותוכנית בשביל מה. הנחה שלישית היא שמי שברא את העולם לא השאיר את העולם בסימן שאלה. הוא גם צריך לדאוג שנדע באמת מה המטרה של העולם. ללא ידיעה זו אין סיכוי שהעולם יגיע אל יעדו. זהו הכרח לכך שהיה התגלות של הקב"ה אל העולם בכדי לגלות לו מה יעודו ומטרתו. התגלות זו אנו מאמינים היא היתה לעם ישראל. עם ישראל הוא העם שזכה להתגלות הכי רצינית במעמד הר סיני ואחר מכן בכל הניסים הנפלאות הנביאים והנבואות שזכה להם עם ישראל. ההתגליות של הדתות האחרות יכול כל ילד קטן להמציא והם סיפורי עלי בבא. הם דתות ששאבו מן היהדות. בנוגע לשאלה האם עיקר העולם הזה הוא למען עולם הבא טענתו שיש ערך לעולם הזה גם כשלעצמו אינה טענה מופרכת. ודאי שאנו מאמינים שהאדם הוא נצחי. הנשמה והצד הנצחי שיש באדם הוא הבסיס לכך שיש עולם נוסף חוץ מן העולם הזה שמתאים לחלק הנצחי שיש באדם. העולם הזה הוא מתאים לאדם כפי מה שהוא בגוף חושים רגשות וכו'. אולם גם העולם הזה יש בו מטרה. התורה מאמינה שאפשר לתקן את העולם הזה לזכות גם בו לחיות חיים אחדותיים קדושים וטהורים המבוססים על צדק ומשפט. הדבר העיקרי שמרחיק היום את האנשים מהאמונה היא המחשבה והתפיסה שכאילו האמונה היא חונקת את האדם לא נותנת לו לחיות ולזרום בחיים. האמונה נתפסת כדבר מעיק. התשובה יכולה לבוא רק כשמשנים את היחס ואת התחושה כלפי האמונה והקודש. האמונה והקודש צריכים להיות דברים שמביאים לאדם חיים עשירים ומרוממים יותר מכל תענוגות העולם הזה. ללא תובנה זו קשה מאד לחזור בתשובה. מה שאתה יכול להיות בשביל חברך זה לא עונה לשאלות אלא דגם של אדם מאמין השמח מאד בחייו ומרגיש סיפוק מכל רגע של חיים מתוך אמונה. בעזרת ה' עוד נזכה שרוח של תשובה תהיה נחלת כל האומה. כך הנביאים הבטיחונו שכך אנו מריחים באויר שעומד להיות.