א. מה הסיבה שאסור להשתמש במשחות בשבת, ואילו בסבון נוזלי מותר להשתמש? הרי בשני המקרים האדם מורח דבר על ידיו? ב. האם מותר בשבת לבשם את הבית במטהר אוויר ספריי או בבושם?

: א. שאלה זו עוסקת באיסור ממרח, שהוא תולדה של אב המלאכה ממחק. מהות האיסור היא החלקת דבר באמצעות משחה. משחה היא חומר סמיך שמחליק את האיבר שמורחים אותו עליו. ונחלקו בכך הפוסקים: לדעת השמירת שבת כהלכתה (לג, יג) יש בכך איסור ממרח בכל מקרה, אולם לדעת הגרש"ז אוירבך (שם בהערה נח) וכן לדעת הגר"ע יוסף (יביע אומר ח"ד כח, יג) המריחה מותרת במקרה שמבליע את כל המשחה בגוף. יש להיזהר בכך, משום שפעמים רבות מעוניינים שחלק מהמשחה יישאר על פני הגוף כדי להחליקו, ויש בכך איסור מהתורה (פניני הלכה שבת יד, ה). בסבון נוזלי אין בעיה, משום שהוא נוזלי ואין בכך איסור ממרח. סיבה נוספת להתיר היא שהמשתמש אינו מעוניין שהסבון יישאר על ידיו, אלא יסייע בניקוי ויישטף. במשחה רפואית קיימת בעיה נוספת, והיא גזירת חז"ל לא להשתמש בתרופות שמא ישחק סממנים בשבת. לכן במקרה של מיחושים שאינם כואבים מאוד, אין להשתמש אפילו במשחה רפואית נוזלית או בשמן. כמובן בסבון לא שייכת בעיה זו. ב. לגבי ספריי, מותר לבשם בו את האוויר, אולם את הבגדים אסור לבשם משום הולדת ריח (רמ"א תקיא סעיף ד).