בהמשך לתשובת הרב בעניין רוטב קרוש בשבת: "הגדרת מוליד לא תלויה בשאלה האם זה ראוי לאכילה או לא. זה תלוי במצב הצבירה של האוכל.זה נהפך למצב אחר, קודם היה מוצק ועכשיו נוזלי. ולפי זה גם אם את הרוטב הקרוש אפשר לאכול ככה, היות וזה נהפך למצב אחר, זה נחשב נולד." ב"שמירת שבת כהילכתה" (פרק א’ סע’ ל"ז) כתוב כך: "רוטב שרגילים לאוכלו גם כשהוא קרוש, כגון ציר דגים, מותר להפשירו", ובהערה במקום (ס"ק ק"ט) מובא בשם הגרש"ז אוירבך בעניין פירות העומדים לסחיטה שאין המשקה חשיב נולד. וכן ראיתי במשנה במסכת עדויות ריש פרק ד’ לגבי בהמה שנולדה ביו"ט, שלכולי עלמא מותר לשוחטה (במקרה שאמא שלה הוקצתה לאכילה ליו"ט) וזאת כיוון שהיא ראויה לאכילה כחלק מאמא שלה ואין כאן עניין של נולד, ומכאן נראה לי לומר שנולד הינו דבר שלא היה ראוי לאכילה קודם לכן וכעת ראוי לאכילה, אמנם, מצד שני, ראיתי במסכת עירובין (מ"ו ע"א) בתוס’ שבעניין נולד מדגיש דווקא אם ניכר שיש כאן דבר חדש שבא לעולם. ואם כן, חוזר אני במחילת כבוד הרב, על השאלה - מה יהיה דין הרוטב הקרוש כאשר הוא ראוי לאכילה גם בהיותו קרוש, האם הוא נחשב כדבר הראוי לאכילה והפיכתו לרוטב אינה משנה דבר או שנאמר שיש כאן דבר חדש שלא בא לעולם?

השאלה היא האם אנחנו בכלל אוסרים נולד בשבת, לפי מרן המחבר אנחנו לא אוסרים נולד בשבת, זה לא כמו מוקצה שאנחנו אוסרים. הרמ"א מחמיר לכתחילה, אך אם עשו כך ויש צורך גדול הוא מודה למחבר, שגם דבר שנהפך ממצב מוצק למצב נוזלי , אין לאסור בשבת. בשבת אסור לסחוט פירות סתם. איסור זה מדרבנן (לסחוט תפוז ואשכולית), מהתורה חיוב על סחיטה הוא רק על זיתים וענבים, ושאר המשקים אסורים מדרבנן. ולכן, לעניין להפשיר רוטב דגים, לכתחילה יהודי אשכנז צריכים לא לעשות זאת.