בעניין מצוות הגיוס לצה"ל, שמעתי דעה הסוברת שמכיוון שכיום הצבא אינו נוהג לפי מוסר הלחימה היהודי, ועקב כך הוא מסכן את חייליו בצורה שאסורה על פי ההלכה, לכן כל מי שמתגייס מכניס את עצמו לאיסור "ונשמרתם". למרות שיש מצווה גדולה להתגייס הרי ידוע לנו שאין מצווה הבאה בעבירה. לכאורה היינו אומרים שכמו בכל פקודה נגד התורה אנו מחוייבים לסרב במקרה שהיא תופיע, הבעיה שפה כמעט ובלתי אפשרי לדעת באמת מתי זה מצב כזה שאסור להסתכן בשבילו ומתי לו (על פי כל השיקולים הבטחוניים), ולכן יש פה צל כבד על כל השירות בכללו. רציתי לדעת מה דעת הרב בנושא.

הרי צריך לשמור על המדינה, אם לא יהיה צבא כל המדינה תהיה בסכנה. עיקרו של הצבא זה לשמור על המדינה ולהגן על התושבים. אפילו שיש ספק, אינני חושב שזאת עילה שלא לשרת במציאות שלנו. לא שאני מצדיק את הפעולות שאינם על פי הדרכת התורה, אבל אין להגיד בגלל זה שאין לשרת. אלא אם כן זאת עבירה מפורשת, כמו לומר ליהודי שיגלה יהודי מביתו ויחריב את הבית, זה בריש גלי נגד התורה, סתם כך מחריבים יישוב יהודי. אך אם הולכים לאיזו שהיא משימה ואתה חושב שאפשר אחרת, אינני חושב שזה מוצדק שלא להתגייס בגלל זה. וודאי שהממשל עשה טעויות, הם גרמו את המצב הקיים. אבל אם חיילים לא ילכו לסכן את עצמם, הם מסכנים את כל הנגב.