יש לי ולשכן שלי הסכם עם שכן שלישי שלפיו הוא מסיע אותנו בכל יום לעבודתנו הסמוכה ומקבל סכום מסויים לכל יום. לפי מה שסיכמנו הוא אמנם מקבל סכום יומי אך מקבל גם על ימים בודדים של חופשות [כמו פורים, אך לא על חוה"מ וכדו’]. סיכמנו שעליו להגיע בשעה מסויימת ולכל היותר ב-5 דקות איחור. כמו"כ סיכמנו שבמידה והוא אינו יכול להסיעני עליו למצוא מחליף. בימי השלג הראשונים מכיון שלא היתה יכולת לצאת מהיישוב שלנו הוא קיבל כסף למרות שבפועל לא היתה הסעה. בשלג שהיה שבוע לאחר מכן השכן הודיע [ביום שלפני השלג] שהוא לא יסיע אותי ביום המחרת בגלל השלג, והוא נוסע למקום חם יותר ו’בורח’ מהשלג. הוא לא דאג לאדם שיחליפו במידה ולא יהיה שלג. לבסוף לא ירד שלג. השכן נסע לבסוף למקום סמוך והתקשר משם למחרת בבוקר, רבע שעה לאחר הזמן, להודיע שלבסוף תהיה הסעה, שכן אין שלג. לשכן השני [שאותו הוא מסיע בשעה מאוחרת יותר] הוא התקשר 5 דקות לפני הזמן. אולם, מכיון שביום האתמול הוא הודיע לנו שאין הסעה [כי הוא נוסע, ואין מחליף] ממילא לא קמתי בזמן ולא הייתי לבוש ומוכן. השכן השני כלל לא ענה לטלפון מכיון שישן. האם אני או שכני צריכים לשלם לשכן המסיע אותנו? וזאת מ-3 סיבות: א- מחובתו של המסיע להודיע לנו שיש הסעה זמן מספיק מראש בו נוכל להתארגן. ב- בנוסף לכך אצלי הוא איחר ביותר מ-5 דקות. ג- הסיכוי שלבסוף השלג לא ייתפס היה ידוע מראש. היה עליו לקחת זאת בחשבון ולמצוא מחליף או להודיע מראש שבמידה ולא יתפס השלג ההסעה תהיה בזמן הקבוע. אבקש לכתוב לי האם כל אחת מהטענות מספיקה בפני עצמה כדי לפוטרני מחיוב.

כיוון שהנהג ביטל את ההסעה למחרת, ההתחייבות בין הצדדים ליום זה בטלה, וכדי ליצור חיוב חדש צריך את הסכמת שני הצדדים. לכן, מי שלא נסע עמו באותו היום ולא נהנה משירותו פטור מלשלם. בברכה, הרב אברהם זרביב