בשבת התעוררה השאלה הבאה: כאשר עושים מי שבירך לעולה לתורה, ובכללו מברכים את הרעייה, כיצד יש לומר בנוגע לצאצאים: "יוצאי חלצייה" או "פרי בטנה"? מאן דהוא טען בשבת כי לעולה (גבר) אומרים: "....הוא יברך את כל "יוצאי חלציו....", ולאשה (במסגרת המי שבירך) אומרים "...הוא יברך את פרי בטנה (ולא יוצאי חלציה)".

בברכת המילה מצאנו נוסח של: ישמח האב ביוצאי חלציו ותגל אימו בפרי בטנה", כך שלכאורה אכן לאם יש לומר לשון של פרי בטנה, וכך נוהגים קהילות הספרדים. אולם נהגו אצל האשכנזים כן לומר לשון יוצאי חלציה ויש להם על מה לסמוך, וכן מצאנו שהתבטאו הראשונים (כגון ברמ"א חו"מ רפ"א). הרב שמואל הולשטיין