1) אדם היוצא ביום שני בצהריים מלוס אנג’לס בטיסה ישירה וינחת כעבור כחמש עשרה שעות בת"א. הזמן בארץ יהיה יום שלישי אחרי חצות היום. לפי שעון לוס אנג’לס עדיין לילה ועוד לא עלה עמוד השחר. מה עליו לעשות לגבי תפילת שחרית? האם הוא יכול להתפלל בדרכו במטוס כשהוא למשל באירופה שם כבר עלה עמוד השחר או שלעולם מחשבים את הזמן לפי נקודת היציאה ועד להגעה למקום אחר? אם פטור הוא בפועל משחרית מתי חל עליו חיוב הנחת תפילין- האם יכול להניח במטוס ומתי, או רק אחרי הנחיתה בשדה התעופה. 2) אדם היוצא מת"א לפני שהגיע זמן המנחה בטיסה ישירה לניו יורק ובמהלכה כבר שקעה השמש בארץ ולכאורה עבר זמנו ובטל קרבנו, האם יכול (וממילא מחויב) להתפלל בניו יורק תפילת מנחה לאחר הנחיתה, שם עדיין לא שקעה השמש. האם יש עדיפות לכתחילה להתפלל מנחה במטוס (ואפילו אם לא ימצא מניין) כדי לצאת מהבעייה או שמא אין חשש בדבר.

הכלל הוא שחלים על האדם דיני יום ולילה לפי מקום הימצאו על פני כדור הארץ, לא דווקא על פי מקום צאתו ובואו. אם אתה רואה שמתחיל להיות יום היכן שאתה עובר, למרות שהיכן שיצאת זה עוד לילה, תתפלל ותניח תפילין. כמו כן, אדם שיצא מת"א והיכן שנחת עדיין יום יכול להתפלל מנחה. השאלה הזו היתה לי לגבי אדם שהיה צריך לטוס בתשעת הימים לכיוון מערב ומסיבה מסוימת נדחתה הטיסה ליום צום תשעה באב, ושם הצום יוצא בשתים עשרה, כשאם היה בארץ הצום היה יוצא בשמונה, ואז התארך לו הצום. אמרתי לו שהוא צריך לצום עד סוף היום שם. אלא אם כן הוא חולה והוא לא יכול לצום. והא הדין, אם היה צריך לטוס מזרחה (להודו או סין), היום היה מתקצר לו בשעתיים. כתוב בתורה "שבת היא לכם בכל מושבותיכם"- והספורנו אומר "לפי מקום הימצאו של אדם על פני כדור הארץ". שבת לא נכנסת בכל המקומות באותו רגע, וגם לילה לא חל על כל המקומות באותו רגע.