א. האם ניתן לבצע קניין דרך הטלפון, למשל, אני אומר לחברי העט שבידי קנוי לך? האם יש דרך אחרת, אולי אודיתה? ב. האם יש הבדל בין ישראל לגוי, האם אני יכול להקנות חפץ שלי לגוי דרך הטלפון בצורה כל שהיא?

נראה שכוונת שאלתך היא האם אפשר להקנות דבר שלא בפני הקונה. נפרט כמה אפשרויות: א. אודיתא. המקור לקניין אודיתא (=הודאה) מופיע במסכת בבא בתרא קמט. ישנה מחלוקת בהבנת ההודאה, האם מועילה ליצירת קניין חדש (שיטמ"ק בשם התוס' והרא"ש בבא בתרא, שם) או כהודאה שהיה קניין (ריטב"א ב"מ מו:. ולדעה זו ההודאה מועילה כזכות לתבוע הדבר בבית דין). קצות החושן בסימן קצד האריך לבאר שזהו קניין חדש. הקנין מועיל דרך הטלפון. כמה דינים השייכים לקנין: • צריך להגיד שמודה שהחפץ היה שלו (בלשון הודאה על העבר), ולא שעכשיו הוא שלו (בלשון הקנאה עכשווית, שאם לא כן הרי זה "קניין דברים", בלא מעשה קניין, וממילא ללא משמעות). • אמנם נוסח הלשון הוא בלשון עבר כמו שכתבנו, אך הקנין לא חל למפרע. • יש מחלוקת אחרונים האם צריך להודות בפני עדים (קצות החושן, סי' מ) או שמספיק בינו לבין הקונה (פני יהושע). ורוב הפוסקים – פוסקים שצריך להודות בפני עדים. • מעבר למחלוקת אם צריך עדים, במידה ונותן המתנה יכפור בבית דין בנתינה – ללא עדים לא יהא נאמן המקבל שאכן נתן לו. כיוון שלא ברורה זהות המדבר דרך הטלפון (ובעניין טלפון עם וידיאו צריך עיון ונראה שגם כן לא יועיל כי אפשר לרמות גם בזה), ועל כן, מהבחינה המעשית, כדאי לעשות זאת בפני עדים. • על פי קצות החושן (קצד) מועיל גם בגוי כמו בישראל (ועיי"ש שהאריך בקנין אודיתא במכירת חמץ) ב. לזכות על ידי אחר. ידוע הכלל: "זכין לאדם שלא בפניו" (גיטין יא: ועוד). מבחינה מעשית: אפשר לתת למישהו את החפץ שיגביה אותו על מנת לזכות לפלוני. כמו כן, אפשר לתת למישהו חפץ אחר שיגביה אותו, ובהגבהתו ייקנה החפץ השני לפלוני. זה יועיל רק בדברים שאפשר לזכות, ואין כאן מקום להרחיב. כיוון שע"י הזכייה נעשה שלוחו (לרוב הדעות), אי אפשר לזכות לגוי שהרי אינו בר שליחות. מסקנה: במקרה הזה ניתן להקנות ע"י קניין אודיתא, גם לגוי. אפשר גם ע"י זכייה,אך לא לגוי. הערה: ישנן עוד דרכים אך הן ארוכות ודורשות לצרף קניינים. בברכה, הרב ינון זמיר והרב יונתן גלסנר