אשתי ואחיה ירשו מהוריהם דירה בחיפה. האח גר בחו"ל (אינו שומר על אורח חיים של שומרי מצוות). האח רוצה למכור כבר הדירה ומתברר שיש מעט מאד יהודים שמתעניינים והבודדים שהביעו התעניינות לקנות הציעו סכום נמוך במיוחד. לעומת זאת, נוצרים רבים תושבי חיפה,ישראלים, מעוניינים בדירה ומציעים סכום גם נמוך, אך מתקרב לסביר. אוסיף ואומר שרוב הדירות (מתווך מסר שמדובר בכ-90% מהדירות) באזור נמכרות בין כה לנוצרים. וברור לחלוטין שאם הם לא יקנו הדירה שאנו מציעים למכירה הם יקנו דירה אחרת. האם מותר למכור לנוצרים או יש להימנע מכך בכל מחיר (גם בהפסד גדול או אף אי מכירת הדירה). כאן אוסיף, שמדובר בבנין קטן בן 4 דירות אשר אחת כבר נמכרה לנוצרים. אלו הציקו ליהודים, בנו ללא רישיון ועשו עוד בעיות. על רקע זה, חמותי שנפטרה לפני קצת למעלה משנה אמרה שלא תמכור לנוצרים, ואשתי רואה בזה משום ’צווי’ של האם. אדגיש שהאם כתבה צוואה ולא הכניסה סעיף כזה בצוואה. האח של אשתי לא רואה שום חשיבות בדברי האם או ב’צוויה’. האם יש אפשרות ומקום להקל ולמכור גם ללא יהודים?

למכור לנוצרים זה בעיה. אמנם ה"כפתור ופרח" כותב בתשובה שאם יהודי גר בעיר ערבית (לדוג') או שכונה ערבית ורוצה למכור את ביתו, ואין יהודי שמוכן לקנות, מותר לו למכור גם לגוי. ברור שמבחינה לאומית צריך לא למכור. אבל אם האדם דחוק ואין לו מה לאכול וכו' יהיה מותר. אבל לכתחילה, מבחינה לאומית, וודאי שאין למכור.