כגבאי בבית הכנסת השכונתי, נתבקשתי להודיע על מניין המתקיים בבית אבלים שיושבים שבעה על מישהו שהתאבד. מבלי משים, הודעתי לציבור על המניין, והזכרתי בתוך דבריי שהשבעה זה על אדם צעיר שהתאבד. יודגש, שלא הזכרתי את שמו של הנפטר או המתאבלים אלא רק את הכתובת של בית האבל. האם יש בזה לשון הרע? אם כן, כיצד עושים תשובה על זה: האם צריך לבקש סליחה מהמשפחה, האם צריך לקחת 10 אנשים לבית העלמין? יודגש שאינני מכיר את המשפחה, וסך הכל ניסיתי לעשות איתם חסד ולדרבן את הציבור להשלים מניין, ונכשלתי בלשוני.

מי שממש התאבד, במאה אחוז שהתאבד, לא נוהגים כלל דיני אבלות. בדרך כלל, המדיניות היא שגם מי שהתאבד מלמדים עליו זכות שהיה בלחץ נפשי, היה כך וכך. כך כותב בתשובות ה"חתם סופר" שדנים אדם כזה לכף זכות, אלא אם כן יש הוכחות במאה אחוז שעשה את זה מתוך צלילות הדעת. ואם כן אתה כגבאי מוכרח להגיד באיזה בית נמצאים כדי שאנשים יבואו לשם. כיון שמסרת פרט אמיתי, אינך צריך לבקש סליחה. אתה אמרת ששלח יד בנפשו, אך זה לא אומר שהוא לא היה אנוס בזה. אולי לא היית צריך להזכיר את זה, אבל לא צריך ללכת לקבר עם עשרה אנשים ולבקש סליחה מהנפטר.