שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • איך ומה להחליט?

התלבטות בעניין שידוך

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

כ"ד אב תשס"ח
שאלה
השאלה שלי ארוכה, ייתכן ותהיה מעט מבולבלת, סליחה מראש. אני בחורה חרדית מבית לא חרדי, אלא דתי (כיפה סרוגה). למדתי בתיכון חרדי והמשכתי בסמינר.כעת, אני עומדת בפני פרק דיי לא מוכר..שנקרא "שידוכים"..הבלבול אצלי למעשה הוא רב, מה שגיליתי רק לאחרונה, וגורם לי דיי הרבה תסכול, שכשהוא מאיים לעלות, אני פשוט מדחיקה אותו, או מכחישה, מה שזה לא יהיה.אני מודעת לזה, אני גם מודעת לזה שלא זו הדרך, אבל היות ואינני מצליחה להגדיר את הבעיה, ואולי לטפל בה, מה שאני רגילה לעשות בעצמי, לעצמי,אני נותרת בברירת המחדל הזו. ובכן..לא קל להיות חרדית במשפחה דתית,ובסביבה חילונית,כשאת באמת רוצה להיות היהודיה הכי טובה בעולם, ואת מרגישה שגם אצל החרדים-הכל מבולבל..ואם יש את החרדיים האמיתיים, הרציניים, את פשוט לא מתחברת לזה, כי לא גדלת כך..אבל אולי לא זו הנקודה בה רציתי לגעת, למרות שגם זה מאוד מטריד אותי... ובכן..לפני כחמישה חודשים- הציעו לי דרך חברים להכיר בחור אמריקאי..הסכמתי לנסות להכיר אותו,מה שהייתי בטוחה זה שהוא כמובן בחור חרדי.בדיעבד הסתבר שהוא חוזר בתשובה, אבל זה קרה רק אחרי ששוחחתי איתו פעם אחת טלפונית.למען האמת,גם בשיחה הזו לא רציתי, עם כל הבורות שלי בנושא,ידעתי שזה לא מקובל..אבל אבא שלי ממש רצה שאדבר איתו..אז דברתי איתו,תארתי לעצמי שבסוף השיחה פשוט אענה את התשובה השלילית של "לא מתאים",וזהו. אבל הבחור דבר לעניין, ושמעתי עליו שהוא בחור מצויין.מה שגורם לי לחשוב מליון פעם הם שני הנתונים הבאים: הבחור אינו בחור ישיבה, הוא לומד לתואר, ועתיד לסיים בע"ה עוד כמה חודשים. שנית, הבחור חוזר בתשובה. בשיחת הטלפון השניה, על אף שזה לא מקובל..הסברתי לו ששנינו אנשים בוגרים, ובמקום להעביר מסר דרך צד שלישי,אני אומרת לו בכנות שאין טעם, ואין שום צורך שנשוחח, הרי הוא בחו"ל, ואני פה..וכשהוא יגיע לארץ..(נראה כבר מה יהיה בע"ה..)הוא הסכים איתי, ובזה תמה לה ההיכרות בינינו..(כך חשבתי..)למעשה, מי שהכיר בינינו,שהוא משפחה של החברים שלנו-הגיעו לגור בארץ..וכאן נודע לי,שהבחור בעצם לא שכח אותי..הם לא הפסיקו לדבר על זה שהצבתי לו סטנדרטים שהוא לא יורד מהם, ושהוא אמר שהוא חייב לפגוש אותי..ושהוא ממש לא יכול לחשוב על אף אחת אחרת..וכל מי שניסו להציע לו..(ואני שוחחתי איתו רק פעמיים!שיחות של הכי הרבה 20 דק’) וזה צבט לי בלב..אוהו צבט לי בלב.. השאלה היא..האם בכל זאת כן להיענות לפגישה איתו, כשהוא יגיע..האם לבקש שלא יזכירו אותו..?האם אני צריכה לוותר על העקרון הזה שאין לו רקע ישיבתי, למרות שהוא באמת בחור תמים וצדיק, ולומד מתי שיכול..?אני לא יודעת מה עדיף..כאן,ולא רק בתור הדוגמא הספציפית הזו,אלא בכלל,ארצה לדעת תשובה..על מה עליי לוותר?על מה לא?מה הלאה..?אני מרגישה כל כך מסובכת..שזה מדהים..עד לפני שנה..הכל הלך חלק, הייתי מתמודדת יפה מאוד, פתאום הרגשתי שגם לי יש בעיות, מה שמתסכל אותי הכי הרבה..אני אבין אם לא תהיה לרב תשובה בשבילי.. בכל אופן, אפעפ" שאינני יודעת אם אוכל לבקש, אבקש בכל לשון של בקשה,שלא לפרסם את שאלתי, אם אתם רואים צורך לפרסם חלק ממנה למען טובת הכלל-לו יהי כן, אך בגדול, אבקש שלא. תודה רבה לכם! תבורכו!. רק מלכתוב..הוקל לי מעט (ואולי הסתבך..=) כל טוב
תשובה
לא כולם חייבים ללמוד בישיבה. העיקר זה היראת שמים של האדם המידות הטובות וקביעות עיתים לתורה. באדם שחוזר בתשובה יש לבחון עד כמה הוא אישיות שכבר יציבה בדרך חייה. חוזר בתשובה יש לו מעלה של ענווה והתלהבות מן הקודש. יש לו חיסרון שאין לו גירסא דינקותא. את צריכה לבחון כיצד זה בא לידי ביטוי בבחור הזה. בכל אופן אם היה לך נעים בשיחה והרגשת שיתכן שיש כאן פוטנציאל הייתי מציע לך להיפגש ולבדוק האם יש התאמה ואהבה בסיסית.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il