מזה זמן רב מטריד אותי הנושא של אמונת חכמים- לפי הפסוק בספר דברים נאמר : "כל אשר יורוך .... גם אם שמאל יראה לך ימין וגם אם ימין יראה לך שמאל, תעשה" . כלומר, שאנו מחויבים לעשות כדברי החכמים. אך השאלה שלי, את מי אני יכולה להגדיר כבעל התפקיד הזה? לעיתים רב יכול דווקא לתת עצה שלא טובה לי- האם גם אז עליי לפעול לפי שיקול דעתו? כמו כן, בכתוביו של הרמב"ם הוא מסביר בפירוש שהפסוק הנ"ל אינו מדבר על אמונת חכמים אלא על בתי הדין הגדולים שיהיו בארץ. וכן, מה הוא המקום של הביטוי העצמי שלי- כאשר כל החלטה היא כזו שהרב מכוון אותי? אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי בעניין.

הציווי של התורה באמת נאמר על בית דין הגדול בירושלים שהם הקיבוץ הגדול ביותר של תלמידי החכמים בדור ומהם יוצאתת הוראה לכל הדור. היום אין לנו את ההופעה הכל כך מיוחדת הזו של גילוי רצון ה' שצורה ברורה ללא ספקות על ידי חכמי ישראל. אולם למרות שאין לנו בית דין גדול יש לנו תלמידי חכמים שממשיכים את מסירת התורה. יש לנו את עם ישראל שהקב"ה נטע בו שבהשגחה פרטית צופן פנימי שיודע לזהות מה יכול להיות כלול בתורה שבעל פה ומה הוא מחוץ לתחום. בנוגע לשמיעה לתלמידי חכמים אם מדובר על דברים מובהקים שנכתבו במפורש בתורה בין בעניני הלכה ובין בעניני אמונות ודעות, ודאי שכמו שבענינים אחרים, כגון: בעניני רפואה, לא נקבל עצות ממי שלא למד רפואה, כך גם בתורה. ובתורה יש עוד ענין שהקב"ה מגלה רצונו דרך חכמי ישראל. אולם מכיון שאין לנו בית גדול כל אחד יכול לעשות לו רב ולבחור לו תלמיד חכם שאותו הוא משמש והוא בקשר איתו. כיצד אדם יבחר תלמיד חכם? אין כללים ברורים. לפעמים זו סיעתא דשמיא של מפגש או דבר אחר. לפעמים זה הכרה אישית של התלמיד חכם והימשכות אחר תורתו ומידותיו של אותו תלמיד חכם. האם הקשר עם תלמיד חכם הוא דורש התבטלות טוטאלית לפני התלמיד חכם? גם על כך אין כללים. יש דרכים שונות כיצד תלמיד חכם מדריך את מי ששואלים אותו. יש תלמידי חכמים רבים שדואגים שתלמידהם יפתחו את עצמאותם. בכל מקרה עיקר החיים לא מתחילים ונגמרים בשאלות שאנו שואלים. עיקר חיינו קשורים למידות הטובות שאנו מצליחים להתעלות בהם בכל רגע ושעה. את הביטוי האישי הזה שום רב לא יעשה במקום האדם עצמו. אולי הרב יכול לעזור בהתווית כיוונים ותוכנית. אולם החיים זה לא רק הכיוון והתוכנית אלא עיקרם של החיים זה המימוש של התוכנית והדרך המייחדת כל אחד בגילוי השיר והנשמה המיוחדת שלו.