אני ואחיי גרים מחוץ לבית הורינו. אימי מאוד דתיה ואנחנו חילוניים. בערב שבת אנחנו מתארחים אצל הורינו לאחר שלא נפגשנו כל השבוע. אימי אוסרת עלינו לדבר על שום נושא פרט לדת, פרשת השבוע, שבת וכו’. אם אנחנו מדברים על משהו אחר היא רבה איתנו או מתחילה לבכות. הדבר גורם צער רב ואבי ואנו הילדים במצוקה. האם זה חטא לדבר על דברי חולין בשולחן שבת, ואם כן, האם זה מדרבנן? אנו שוקלים לא להתארח בשבת, על אף שאלו המפגשים היחידים של המשפחה, בגלל האווירה האחורה שגוררת ריב אחריה.

מותר לדבר סביב שולחן השבת דברי חולין, כלומר, לספר על מה שארע במשך השבוע, ולדבר כפי שמקובל בין אחים על נושאים שונים. כמובן שנהוג לא לדבר רק על דברי חולין, אלא לומר גם דברים של קדושה ולדבר על פרשת השבוע. אולם לא השאלה ההלכתית כאן היא החשובה אלא ההרגשה של אמך. וכיון שחשוב לה מאוד ששולחן השבת יהיה כולו סביב נושאים של קודש. ראוי לכבד אותה לעשות כרצונה. (כמו שהיית מצפה שגם ילדיך יכבדו אותך ויעשו כרצונך). וגדולה מצוות כיבוד אב ואם. מצד שני אי אפשר לכפות עליכם לדבר רק על פרשת השבוע לכל אורך המפגש. ולכן עצתי היא שתנהיגו במפגשים כאלה, לחלק את המפגש לשניים. את חלקו הראשון תעשו סביב השולחן, ותדברו בו דברים הנעימים גם לאימכם. לאחר סיום הארוחה (המנה המרכזית) תעברו לסלון ושם תאכלו את המנה האחרונה, ושם תוכלו לדבר כל מה שתרצו, ומבלי לפגוע באוירת שולחן השבת שכל כך חשובה לאימך. ומה טוב אם סידור זה יעשה בהסכמה מראש שלכם עם האמא. מכל אופן, לא כדאי לבטל את המפגשים המשפחתיים, החשובים גם לכם וגם להוריכם. וכדאי להתאמץ כדי שכולם (כולל האם) יהיו מרוצים. שבת שלום