אירגנתי טיול מטעם ארגון מסוים ללא שום קבלת שכר או טובת הנאה. את הכסף לטיול אספתי מהנוסעים באוטובוס, על מנת להעבירו לארגון. את הכסף הנחתי בביתי, בתוך שקית אטומה, בסלון אשר בו נמצאת דלת הכניסה. (קומה שניה) לאחר מס’ ימים, באתי להעביר את הכסף לארגון, וגיליתי שחסר כסף. כנראה שמישהו גנב (מוזר שלא לקח את הכל). האם אני אחראי על האבידה? איני שומר שכר או שוכר או שואל מחד. מאידך, יתכן וזה נחשב פשיעה, כיון שדלת ביתי לרוב איננה נעולה. (מלבד בלילה). מאידך, לא הוגדרתי כשומר חינם. לא נאמר לי :"שמור לנו את הכסף". אלא שיגרא דחיי הוא זה, שאני אירגנתי אז אני אעביר. האם אני אחראי על הכל או מן הראוי שאשתתף בחלק מהתשלום?

מעמדך הוא שומר חינם, והיות והשארת את דלת הכניסה פתוחה הרי שיש כאן פשיעה, ולכן אתה חייב לשלם. הסבר: אדם נעשה שומר על ידי שהמפקיד מניח החפץ ואומר לו השומר הנח לפני, או שהשומר בעצמו נוטל החפץ בידו שאז זו קבלת שמירה ללא כל אמירה מצידו של השומר. במקרה שלנו, העובדה שאספת את הכסף מן הנוסעים היא כבר מעשה שפירושו קבלת שמירה. הגדרת פשיעה היא שהשומר לא עשה עם הפיקדון שמירה ראויה ומקובלת מפני גנבים, ואף אם על ממונו ורכושו אינו מקפיד לשמור בצורה ראויה אין לו היתר לעשות כן בשל חברו. מקורות: שו"ע חו"מ סימן רצ"א סעיפים ה, יג,יד,יח. ונו"כ שם. הרב ניר אביב.