קראתי כי ההיתר להרוג הרודף מבוסס על שני יסודות: הצלת הנרדף וענישת הרודף. אולם, מן המקורות שקראתי הסקתי כי ההיתר מבוסס על הצלת הנרדף בלבד (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, פרק ח’, דף עג, א’. מרגליות הים לסנהדרין, סנהדרין עג, א, אות ו. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, פרק ח’, דף עב, ב.). אם כן, מדוע כתוב כי ההיתר מבוסס גם על רעיון העונש?

אכן הדין בבסיסו הוא בעצם מניעת הפשע, אך התיחד דין זה שבעצם אין משפט על הפשע, אלא ברגע ביצוע העבירה יש מניעה וממילא המניעה עצמה תוצאתה היא עונש לפושע שפוגעים בו. הרב רואי מרגלית.