אז ככה יש לי מספר שאלות שעלו לראשי לאחרונה ואשמח מאוד אם תוכלו ליישב את דעתי. 1) ישנם 13 עיקרים שכל אדם חייב להאמין בהם, שהקב"ה הוא מצוי ומשגיח, שהוא קדמון לכל קדומים, ואין לו גוף ודמות הגוף וכו’. דבר זה נסתר ע"י המקרא, ליתר דיוק בספר דברים. יש המון ביטויים לדמות גוף של הקב"ה,לדוגמא: ד’ שם כפות ידיו על פני משה והם מאירות מאז. משה מבקש לראות את פני הקב"ה והקב"ה מראה לא רק את אחוריו (לפי רש"י קשר בתפילין). אז איך זה מסתדר? 2) כשאהרון ומשה מתו, על שניהם כתוב ויבכו העם 30 יום, אך כשמרים מתה מיד מסופר שאין מעיינות מים והעם מתלוננים, למה אין הספד למרים? ואם יש הספד למה זה לא מסופר לנו. 3) "ואתה אמרתה נשלמה פרים שפתינו" - כשאנו קוראים את פרשת "פיטום הקטורת" זה כאילו הקרבנו קטורת. אם כך למה לא מחברים פרשת "פרה אדומה" שתהיה פרשה שתטהר אותנו מטומאת המת? ותאפשר לנו לבנות את בית המקדש? 4) הציווי בציצית זה "וראיתם אותו וזכרתם" מכאן שהעיקר זה ראיה ולכן אין שום חובה לשים ציצית בערב מכוון שחשוך ואין ראיה. אבל מצד שני, מנהג הספרדים לשים ציציות בתוך המכנסיים וממלא אף אחד לא רואה אותם, לא ביום ולא בליל, לא הלובש ולא עובר אורח, אז איך בכל זאת מנהג זה מקובל? 5) אם אכלתי עוגיות ושתיתי משקה, האם מעין שלוש מוציא את שניהם או שצריך אני לברך גם בורא נפשות? 6) אם אכלתי פתיתים יותר מ 230 גרם, האם אני צריך לברך המוציא לפני וברכת המזון אחרי? תודה רבה על זמנכם,וסליחה על השאלות הרבות!

1. השאלות שאתה שואל נידונו על ידי הקדמונים. הרמב"ם בספרו הגדול מורה נבוכים מבאר כל פסוק בתורה שעולה ממנו שיש הגשמה ח"ו בבורא. העיקרון הוא שהביטויים האלו אין כוונתם להגשים אלא לבטא צורת הנהגה שהקב"ה מנהיג בה את עולמו. 2. על ההבדל בין מיתת מרים למיתת אהרון ומשה עמד בפירוש כלי יקר. וכך דבריו: "ולא היה מים לעדה. על צד העונש חסרו המים לפי שלא הספידוה כראוי, כי במשה ואהרן נאמר ויבכו אותם בני ישראל וכאן לא נאמר ויבכו אותה ונאמר ותמת שם ותקבר שם, כי במקום שמתה שם תהא קבורתה לאלתר ונשכחה כמת מלב ולא הרגישו בהעדרה כלל ע"כ נחסרו להם המים כדי שידעו למפרע שהבאר היה בזכות מרים". 3. גם כשנאמר נשלמה פרים שפתינו אין הכוונה שזה ממש כמו הקרבת קורבן. הכוונה שיש בכך מעלה רוחנית שדומה להקרבת הקרבן שנאמר בפינו. ודאי שבאמירת פרשת פרה אדומה לא נהפך להיות טהורים. עוד יש לחלק בין פרה אדומה שנעשית ע"י סגן כהן גדול לא יועיל שאנו נאמר שהרי אין לנו את הסגן שיכול לעשות את הפרה. 4. לפי המקובלים אין ענין להוציא את הצציות בחוץ. הכוונה וראיתם אותם לפי דעה זו אינה המחויבות לראות את הציציות בכל היום אלא הכוונה לראייה כשאני לובש את הציצית. מכוח הראיה בשעת הלבישה נרשם לנו בנפש זכרון המצוות במשך כל היום. 5. צריך לברך ברכה מעין שלוש על המזונות וברכת בורא נפשות על המים. ברכת מעין שלוש לא פוטר ברכת בורא נפשות. 6. פתיתים לא מוגדר פת הבאה בכיסנים ולכן לברך עליהם תמיד מזונות גם אם אוכלים כמות גדולה.