בבבא מציעא דף פ"ז הגמרא מביאה מימרא שעד שאברהם ביקש מה’ זיקנה כדי שיוכלו להבדיל בינו ובין יצחק, היה הצעיר נראה ממש כמו הזקן ולא היו יודעים באיזה גיל הוא. ולכאורה קשה, שהרי כמה שורות לפני כן רב חסדא דורש את "אחרי בלותי היתה לי עדנה" שאחרי שנתבלה הבשר ורבו הקמטים התעדן הבשר ופשטו הקמטים" ולכאורה הרי זה סימן מובהק לזיקנה, ואי אפשר לומר שזה קרה אחרי שאברהם ביקש כי כתוב בפירוש שעשה כן כדי שלא יתבלבלו בינו ליצחק ואיך יתבלבלו אם יצחק עוד לא נולד אז?

אין לנו ידיעה מתי היתה בקשתו של אברהם. לא כתוב שהוא ביקש רק לאחר שנולד יצחק. אברהם ראה את המציאות בעולם שלא מכבדים זקנים ולכן ביקש שיהיה זיקנה בעולם. בקשתו התקיימה בו ובשרה אישתו ויתכן שגם בשאר הדור.