הוריי הם דתיים שומרי שבת אך ישנם לא מעט מקרים שבהם הם לא מקפידים תמיד על ההלכה בצורה הנכונה. למשל: אם שכחו לכבות את האור במקרר וגילו את זה תוך כדי- שבת, הבעיה "תיפתר" בסגירת הדלת. בדברים שלא נוגעים למשפחתי באופן ישיר אני משתדל לא להעיר ואני מנסה בכל כוחי, דרך דוגמא אישית ולדעתי גם בדרך נעימה, לנסות להעלות את הרמה של שמירת וההקפדה בהלכות השבת. השאלה עד כמה, מה הגבול? כי לפעמים זה יכול להתפתח לסוג של "עימות וויכוח". לדוגמא: 1. הנחת אוכל מבושל כל צורכו בתנור אפיה חשמלי בתוך שבת (מחזי כמבשל). 2. מקלחת לנכד (הבן שלי) בשבת שאין צורךהכרחי, לא לדעת אמא שלי (כשיש דוד-שמש שישנם מקילים). האם יש מקום להעמיד דבר מול דבר - מצוות כיבוד אב ואם מדאורייתא מול הלכות ספק רבנן שיש מקום להקל (ברור שלא מול הלכה מדרבנן ומדאורייתא) מה הקו שצריך להנחות אותי?

אתה נוהג בצורה נכונה ומוטב להמנע מלהכנס לוויכוח ועימותים. אין להעיר על דברים ששנויים במחלוקת כמו דוד שמש. וגם על איסורים אחרים עדיף להציע פתרונות מאשר להעיר יש להניח שבמשך הזמן הדברים יתוקנו באופן טבעי על ידי הדוגמה האישית שלך.