ישנו פה בית ספר יהודי אחד שמשרת את כל הקהילה על כל גווניה. ישנו בית ספר תיכון גוי מצוין לבנות, שמושך את הבנות היותר מוצלחות מבית הספר. בית הספר הוא נוצרי ושעת "תפילה" היא חובה, היהודיות פטורות מה"תפילה" אך חייבות להיות נוכחות. הועלה רעיון שאלמד בערך שעה בשבוע שלא במסגרת הלימודים – בהפסקת צהרים או אחרי הלימודים את הבנות שלנו. הדבר הוא בעידוד חלק מההורים שבנותיהן לא מצאו את מקומן בבית הספר היהודי. (אלו בנות שלא מגיעות לשום מסגרת לימודים אחרת שפועלת בקהילה מחוץ למסגרת הפורמלית). ועד בית הספר היהודי מתנגד נחרצות (אני איני כפוף להם) כיון שהיתרון העיקרי שלהם על הגוי הוא לימודי יהדות והם חוששים שהדבר יגרום לעוד בנות לעבור בלי חשש לאבד את המימד היהודי הקיים רק בתיכון היהודי כרגע, מה שיגרור נזק מספרי לבית הספר. החשש הוא אמיתי אך יתכן שהוא חשש שווא, והתועלת לבנות המנותקות הוא ודאי. האם נאמר בכגון זה ברי עדיף או שהחשש הוא גדול על התועלת.

נראה לי שנכון לתת את השיעור לבנות הלומדות בבית הספר הנוכרי. אך לתת אותו במקום אחר שלא יהיה קשור וסמוך למסגרת הלימודים של אותו בית ספר כגון שיבואו אליך הביתה או לבית אחת המשפחות. ולאחר שתיצור קשר של אמון עם התלמידות תוכל אולי להשפיע עליהם לעבור לבית הספר היהודי.או על סמך הכרת המצב של הבנות תוכל להסביר להורים את החסרון הגדול בהליכה ללימודים באותו בית הספר.