האם עדיף לשים כיסוי ראש בהתחלה אם לא בטוח שאמשיך [שהרי זה יראה על שפתאום נהיתי פחות דתיה] וי"א שזה כמו לבטל נדר. מה עדיף להתחיל עם או בלי? [עדיין לא החלטתי מה יהיה בהמשך] אשמח אם הרב יפרט על חשיבות המצווה.

בדברים שהם מדית חסידות יש לשקול האם לקבל מידת חסידות לתקופה קצובה אולם בדברים שחייבים לשים אותם מן הדין ודאי שכל יום שאדם מוצא כוח בקרבו לקיים זה חיוב ובודאי יעשה מה שיכול. כיסוי ראש זה לא הידור או מידת חסידות, זוהי דת יהודית וחייבים ללכת בה מצד דת משה ודת יהודית. מדובר אם כן על חיוב עתיק יומין שנהוג בעם ישראל. ב"ה שהבדילנו מכל הגויים. אנו נבדלים מהם בכל דבר, במיוחד יש להבדיל בינינו לבין הגויים בנשא של התרבות. אחד מן הביטויים החזקים לתרבות היא הלבוש. בת ישראל שרוצה להרגיש את החיבור שלה לדורות על גבי דורות של עם ישראל תקפיד על כיסוי ראש. גילוי הראש זהו דבר שבא לנו מהשפעת הגויים ואומות העולם. גילוי הראש לאישה קשור לתרבות המערבית שמבלבלת לנו את סדרי העדיפויות ואת הקודים המוסריים של חיינו. אני לא אישה ולא אוכל לתת לך את הצדדים הנפשיים של כיסוי ראש, לכן אמליץ לך לשוחח על כך עם נשים שמקפידות לכסות ראשן. אכתוב לא כבעל ניסיון. כיסוי ראש הוא חלק מהלכות צניעות. הצניעות הוא ערך גדול, הצניעות קשורה לרעיון הקדושה. הקדושה היא התפיסה שמכירה בכך שהחיים שניתנו לנו בעולם הזה אינם סתמיים. אנו צריכים לדעת כיצד לשמור עליהם ולהשתמש בהם בזמן במקום וביעוד המתאים. אחד מן הדברים שהקב"ה ברא בעולם זה היופי של האישה. אנו רואים כיצד היופי של האישה מסעיר את הלבבות והאדם באופן כללי עסוק בזה מאד. זהו דבר שהיה תמיד. התורה והקדושה באים להורות לנו עצות כיצד לשמור על היופי של האישה ולהשתמש בו רק בצורה, במקום ובדרך שהיופי של האישה יגרום לקדושה ולדבר קיים ובעל ערך ולא יגרום לזילות החיים והפיכתם לדבר סתמי ונמוך. אחד מן הכלים החזקים ביותר זהו כלי הצניעות. כשאני מצניע משהו אני אומר שיש לו ערך ואני משתמש בו רק בזמנים מיוחדים כלפי אנשים מיוחדים וכו'. אישה שומרת על יופיה על יד הצנעת יופיה ובכך היא ממלאת העולם במודעות, קודם כל, העצמית של האישה וכן במודעות כלפי הסביבה. היופי שלי לא נועד לשימוש יום יומי וזול, היופי שלי שמור בשביל דבר ערכי, היופי שלי שמור כיהלום שעל ידו אני אבנה את משפחתי, היופי שלי נועד ליצור אינטמיות והרגשת קירבה ביני לבן מי שאני אבחר להיות עימו בקשר עמוק. אישה רווקה מפגינה ומביאה לתודעה עצמית וסביבתית ברמה מסוימת. ככל הכל עדיין היא רווקה והיא עומדת לתת את יופיה למישהו שהיא תבחר. אולם אישה נשואה כבר בחרה את בחיר ליבה, היא כבר קשורה לאדם אחד ויחיד. הביטוי לכך הוא בתוספת צניעות. כיסוי הראש מביא לאישה הנשואה, וכן לבעלה, שזה רק ביניהם, אף אחד לא יתערב במה שמיועד למה שביניהם. אני לא אישה ולכן אני לא מבין עד כמה קשה הנושא של כיסוי ראש אולם אני לא מתכחש לכך שהרי אני באמת רואה שבנושא זה קשה מאד להקפיד ונשים רבות מורות לעצמם היתר. אני לא ידע האם זה נובע מקושי תרבותי, כלומר: קשה להיות עם יחודיות יהודית, רוצים להיות חלק מן התרבות הכללית, חלק מן התרבות החילונית. כנגד זה צריך ללמוד ולהפנים את הסגולה והמיוחדות של האמונה היהודית אל מול ההתפרקות החילונית. אולי זה נובע מהקושי לדקדק בפרטי מצוות, לא מכירים בערך של המעשה הקטן ומזלזלים בקטנות. כאן צריך ללמוד על הנושא של חשיבות המעשים הקטנים. המיוחד בתורה זה לא רק בכך שהיא מתווה את הכיוונם המוסריים הנכונים אלא בכך שהיא גם מתרגמת ערכים אלו לפרטי פרטים של מצוות ומעשים קטנים. תמיד הסדק בקיום מצוות מתחיל במעשה הקטן אולם אנו לצערנו רואים שלאחר זמן הסדק נהפך להיות פירצה עד כדי שבירת כל קשר לערכי התורה. נשים שלא מכסות ראשן אינם מבינות עד איפה זה מגיע. זהו מסר אחר כך לילדים שלך. במקרים רבים [כפי נסיוני] ראיתי שהסדק אצל האימא נהפך להיות פירצה אצל הבת. רק אם להורים יש חום יהודי ולהט לשמור על קלה כחמורה יש מסר של יחס רציני אל הקודש והצניעות, הילדים קולטים דברים אלו. במעשים שלנו אנו מעבירים מסרים הרבה יותר מאשר באלף דרשות. יתכן שבאת הקושי הוא הקושי להצניע את היופי שלי. יש באמת רצון באדם, ובמיוחד באישה, להראות יפה. יש לאישה צורך לשאת חן בעיני כל רואיה. כאן אנו מגיעים לנקודת הצניעות הפנימית. באמת יתכן שכל יום שאישה מכסה את ראשה היא עושה זאת מתוך ביטול עצמי ושבירת הרצון העצמי. אני לא חושב שכיסוי ראש הוא רק יפה ודומה לכתר של מלכה, יתכן שזה דבר מאד מעצבן ומרגיז, אולם הצורך שיש לאישה להראות את יופיה כלפי חוץ את זה עצמו צריך להכניע ולבטל. אני שוב ממליץ לך בחום לשוחח על כך עם נשים נשואות. אשמח אם יהיה לך חידושים בנפש או דברים אחרים שתכתבי לי אותם משום שזהו נושא שרבות מנשות הציבור מתמודדות.