פטירה בערב חג

אמא של חברה הובאה לקבורה בערב חג. מדוע אין יושבים שבעה?

חז"ל במסכת מועד קטן דף יד אומרים "אתי עשה דרבים דשמחת החג ומבטל עשה דיחיד של אבילות". בבחינה יותר מעמיקה, הרי באמת יש לו צער על אחד משבעת הקרובים שנפטר, ואיך בחג ישמח, כלום יכול ללחוץ על כפתור ולהפסיק את הצער?!. אלא ההסבר הוא, שכשאדם חי לאורה של תורת ישראל, כשמגיע לחג האוירה מרוממת אותו לספירה כזאת שמבליג על היגון הפרטי שלו ומשתתף בשמחת החג ובאמת מתרומם. כמו שהתורה ציוותה על כהן גדול, שגם כשנפטר אחד מהקרובים שלו, "מן המקדש לא יצא" וממשיך לעבוד במקדש למרות שהוא אונן, כי הוא שליח של כלל ישראל וצריך להבליג על הסבל הפרטי שלו. אי אפשר לדרוש זאת מכל אחד מישראל בתור פרט, אבל בחג שיש מצוות עשה של "ושמחת בחגך", של שמחת הרבים, אם אדם חי לאורה של תורה יש בכוח החג לרוממו לספירה כזאת שהוא מתעלה ומבליג על היגון. זהו כוחו של חג. יש מחלוקת תנאים אם זה רק בשלוש רגלים או שגם בראש השנה ויום הכיפורים, כי הדין של "ושמחת בחגך" נאמר רק בשלושת הרגלים. אנחנו פוסקים שגם ראש השנה ויום הכיפורים מבטלים שבעה כי "הוקשו כל המועדים להדדי", כלומר: כמו שחג סוכות מבטל כך גם ראש השנה, למרות שהטעם הנגלה לא שייך בהם אלא בגלל הרוממות של הנפש כשמגיע החג.