כיצד מי שעוסק בתחום של "חשבות שכר" צריך לפעול ע"פ ההלכה ? אפרט: חשב שכר לומד את כל מה שדרוש על מנת להכין משכורות לעובדי החברה ולדאוג שהמעביד לא עובר על ה"חוקים" האזרחיים הקשורים בהעסקת עובדים וחובותיו כלפיהם: - דיני מיסים, דיני ביטוח לאומי, הסכמים קיבוציים שמחייבים את המעביד, דיני עבודה, קופות גמל וכו’ א. הבנתי שישנה בעיה בעצם לימוד "חוקים" שאינם ע"פ דין תורת אמת - כיצד זה מתבטא למעשה בתחום שהצגתי? ב. מצב שישנה התנגשות בין חוקי תורתינו לבין - להבדיל - ה"חוקים" האזרחיים, כיצד לפעול במצבים כגון: חיוב המעביד בכספים, ייעוץ למעביד/עובד מה לתבוע ב"בית דין" אזרחי לעבודה, ועוד מגוון מצבים? ג. מן הסתם כרקע עלי ללמוד קצת דיני ממונות ע"פ ההלכה על מנת להתמודד, וכן מה מותר ללמוד ומה לא וכו’ - אודה אם תכוונו אותי לספרים/שיעורי אינטרנט שדרכם אוכל להרחיב את הידע באופן מספיק לתפקידי.

בדיני עבודה בין עובד למעסיק הולכים אחר מנהג המדינה, שכך כתוב במשנה (בבא מציעא פ"ג.): "השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב. מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב - אינו רשאי לכופן. מקום שנהגו לזון - יזון, לספק במתיקה - יספק, הכל כמנהג המדינה". וכן כתב בפשטות הציץ אליעזר (ח"ב כ"ג וח"ז מ"ח) וכן בפסקי דין רבניים והדבר פשוט. לכן אין כל איסור ללמוד דיני עבודה וכן ללכת לבית דין לעבודה ששם מתברר מה כתוב בחוק שהוא מנהג המדינה והוא תקף על פי תורתנו הקדושה כאמור לעי"ל "הכל כמנהג המדינה". (יש להעיר שללכת לערכאות רגילות בזה יש איסור הלכתי כמו שכתב השולחן ערוך (חושן משפט סימן כ"ו): "אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת מרע"ה"). הרב אברהם זרביב