יש לנו בעיה שמטרידה אותי ואת בעלי כבר הרבה שנים. חמי וחמותי הם אנשים מבוגרים, חמותי מבוגרת , אשה לא בריאה שחולה במחלת הסכרת, הם מנוצלים מידי יום ביומו מגיסתי (אשתו של אח של בעלי) ומאמה שאינה טורחת כלל וכלל לקחת עול על גידול הנכדים. הם מנצלים את טוב ליבם "עד זוב דם" בטיפול בילדיהם ממש בכל יום, בעריכת קניות על חשבון ההורים של בעלי ובכל דבר שאפשר לנצל. אנו, שנפגשים עם חמי וחמותי אחת לשבוע כדי שיראו את הנכדים, קשה לנו לראות בניצול היומיומי ולשמוע בכל פעם את הכאב שעולה מגרונם. ניסינו לדבר פעם פעמיים על ליבם של ההורים כדי שישכנעו את גיסי וגיסתי לקחת על עצמם את האחריות המתבקשת מהורים, כמו לקחת ביביסיטר על חשבונם ולערוך קניות על חשבונם. יש לציין כי שני בני הזוג עובדים ויוכלו לממן מכספם את מה שכל הורה צריך לממן מכספו), אך ההורים של בעלי הם אנשים ותרניים ומכיוון שאין להם אומץ לעמוד מול גיסתי ומול אמה, הם סופגים את הכל. מה לדעתכם עלינו לעשות מכיוון שההורים של בעלי משדרים מצוקה ולא נראה כי הם מסוגלים להיחלץ מזה בכוחות עצמם? וברוח הדברים תומכת ומגבה את פעולות ביתה , אמה של גיסתי שמשדרת לה כי ניצול הוא מקובל וכדאי ויש להמשיך בדרך זו. הורי בעלי הם אנשים ותרנים שוחרי שלום מסורים למשפחתם אך נאמר לנו על ידם כי הם היו צריכים לגור רחוק מגיסתי כי קשה להם עד כדי כך שכבר הם רואים בגידול הנכדים (הילדים של גיסי וגיסתי) עול ואין להם כוחות יותר. חשוב לציין, שאין לנו קשר גם לא טלפוני עם אח של בעלי ואשתו בגלל שאיננו מסוגלים לראות התנהגות זו כלפי חמי וחמותי שהם אנשים מסורים למשפחתם. אנו תקווה כי ימצא פתרון מהיר כי אנו ממש רואים בזה בבחינת פיקוח נפש, כמו שציינתי חמותי אשה מבוגרת וחולה בסכרת. בברכת שבת שלום ומקווה שתחזרו אליי במהרה הכלה הכואבת

לא לכל דבר יש פיתרון. האנשים העיקריים שיכולים לטפל בענין זה הסבא והסבתא. אתם לא יכולים לשים גבולות במקומם. אני מציע שתדברו עם החם והחמה, שידברו עם רב או אדם גדול אחר שהוא ידריך אותם כיצד לתת גבולות לילדים. אם הגיס והגיסה שלכם לא רואים בכך קלקול מוסרי אני לא רואה כיצד ניתן להוכיח אותם על כך. לכן סתם לעורר מריבה סביב זה לא יביא תועלת. בשורות טובות.