לפני מספר שנים אמי פנתה לרב על-מנת להקל עליי במספר דרכים בחיים. הרב נתן לה קמע - פתק בכתב ידו עטוף - ונתן הוראה לשים אותו מתחת למיטתי. לאחר כחצי שנה, הרמתי את המזרון ומצאתי שם את הקמע. בגלל שלא ידעתי מה הדבר, פתחתי את הקמע, והסתכלתי בכתוב. אמי הייתה בבית באותה שעה, והנחתי שהיא תדע להסביר לי מה פשר הדבר. היא סיפרה לי על הרב, וגם על כך, שאסור לקרוא את מה שכתוב בתוכן הפתק. בשנים שמאז, אמנם השתפרו חיי אבל לא באורח מלא, ודרכי לא ברורה כמו שהייתי רוצה. מה גם שבחינה כלכלית, מצבי ומצב הוריי (אף שהוא טוב יחסית), הולך ומדרדר. כשראיתי את האתר, ואת השאלות, חשבתי לשאול על זיווג, אבל הבנתי איכשהו שהבעיה היא יותר גדולה, ומה שעלה לראשי הוא עניין קריאת הפתק.

אין לי עסק בקמעות. אם את יכולה להסיח את הדעת מענין הקמע ולקיים בעצמך את ציווי התורה תמים תהיה עם ה' אלוקיך זו הדרך המשובחת. אולם אם הענין ימשיך להטריד את מנוחתך תלכי לתלמיד חכם שמתעסק בקמעות ותשאלי לעצתו.