היייתי באירוע ולקחתי בטעות חבילת טישיו שלא שייכת לי מתוך מחשבה שהחבילה שייכת לי, מה לעשות?

אשריך שאת לא רוצה לקחת שום דבר באיסור,ולשם כך את מבררת את ההלכה. וודאי צריך להשיב את מה ששייך לאחר אף שלקחת זאת בטעות. [אני מבין מהשאלה שרק לקחת משל אחר אך לא שהיה לך גם חבילת טישו ובטעות החלפתם שאז יש דברים נוספים להתחשב בהם]. יש להתקשר לאולם ולשאול את צוות העובדים אם זה שייך להם או ששמעו על מישהו שמחפש אחר זה. אם לא שייך להם, אפשר או לשמור זאת עד שיבוא אליהו או להעריך את השווי, לרשום את הערך הכספי עם הסימנים של החבילה בפנקס שמור [במקרה שכן יבואו הבעלים או כשיבוא אליהו ויגלה למי זה שייך] ואפשר להשתמש בחבילה. מקורות והרחבה: אף שנלקח מתוך מחשבה שזה שלי יש להחזיר עיין ב''ב מו. שו''ע חו''מ קלו, ב לגבי התחלפו כליו בבית האבל. לכן אם ידועים הבעלים,צריכים להשיב לו. כשלא ידוע של מי זה - עדיין אסור להשתמש שכן גם אם יעברו ימים רבים והבעלים התייאשו,זה ייאוש אחר שינוי רשות שלא מועיל כי בשעה שהגיע לידו זה היה לא שלו וכבר התחייב להחזירו וכן כתבו קצות קלו, ב ונתיבות שם, ב שתמהו על הט''ז שם.וכן עיין פתחי חושן, אבידה פ''ד הערה מג. ובכלל גם לט''ז ייתכן שההתר זה דווקא שם שמיירי שהחליף והבעלים קיבלו את שלו ולכן מותר [וכך משמע מכסף הקודשים וטבעת החושן שהבינו שט''ז נקט טעם אחד] וא''כ במקרה שלנו, שלא הוחלף, אף לט''ז יהא אסור. [עיין גם בהערה מה שכשהחליפו את החפצים שלהם ועבר הרבה זמן,ייתכן להקל מצד שנודע לבעלים על הטעות והסכימו לוותר. אך בכ''מ זה לא המקרה של השאלה שלנו שרק נלקח משהו לא של הלוקח וכן שם בשם 'קנין תורה' שאין בעית 'איסורא אתי לידה' כי חשב בעת שלקח שזה שלו]. לכן נראה, שהכי טוב להתקשר לבעל האולם ולשאול שם אם זה שייך לאחד העובדים. אם לא, אז זה שייך לאחד האורחים ואותו אין סיכוי למצוא, לא ע''י תלית מודעה שם [לא יילך לראות אם מישהו מכריז על הטישו שלו] ולא ע''י שאילת בעל השמחה [המאבד לא יידע את בעל השמחה ע''כ שכן לא יטריד את בעל השמחה בדבר זה], ולכן לכאורה יש לעשות כמו שעושים ב'אבידה' במקרה כזה והיינו שישום ערכו וירשום בפנקסו את השווי הכספי ואת הסימנים שיש [במקרה וכן ייתקל בעתיד בבעלים או כשיבוא אליהו] ומותר בשימוש. ['השבת אבידה כהלכה' עמ' פא הערה כג ראיתי שמשווה את הלוקח בטעות את של האחר ועבר זמן באופן שבעלים לא יימצאו ,לאבידה שהכריז ולא באו בעלים שדינה להניח עד שיבוא אליהו שאפשר לשום הערך בפנקס]. הרב בניהו שרגא