ראיתי שבזוהר הקדוש נאמר שכל מאמרי תנאים ואמוראים מיוסדים על תורת הסוד. ועוד שכל מה שאנו נתקלים בו זה הלבוש של התורה, אך יש לתורה נשמה. וזה עיקר התורה. לפי זה נראה שיש ללמוד גם את החלק הזה של התורה ואף לראות במחלוקות התנאים והאמוראים ודבריהם את הסוד והנשמה שבזה. ויותר מזה, נראה שזה עיקר התורה. האם אנו לומדים כך, אודה לרב אם יוכל להסביר לי את הענין. עוד ראיתי באגרת של הרב זצ"ל שמדבר על כך שכל הצרות שבאות לעמ"י הם כי "עזבנו את נשמת התורה". אולי זה קשור?

לכל הדעות יש סדר ללמוד התורה: תחילה יש ללמוד את תורת הנגלה גמרא והלכה ואמונה וכו' ואחר שאדם התמלא באלו עליו ללמוד את תורת הסוד ואין להקדים את המאוחר וכאשר לומדים לפי הסדר הנכון אז מבינים את כוונת הדברים שתורת הסוד היא נשמת התורה.