האם יש בעיה של טריפה בעופות בימינו שקוטמים את המקור? והנה הקטע שמתאר את הקיטום: ניצולות המיון: קיטום המקור נקבות שעברו את המיון מועברות למשק שיחזיק בהן עד שיגיעו לבגרות מינית, אז יועברו לכלובים למשך שארית חייהן. אולם קודם לכן דואגים למנוע מהן לנקר זו את זו למוות בעתיד. בתנאים טבעיים מגלות תרנגולות אך מעט תוקפנות זו כלפי זו, והן מפתחות הירארכיה חברתית, החוסכת את רוב גילויי התוקפנות. התפתחות זו נשללת לחלוטין במשק המתועש, בתנאי הצפיפות הקיצוניים וללא גירויים. האלימות בין התרנגולות חמורה עד כדי כך, שהחקלאים אינם רואים אלא פתרון אחד: קיטום (חיתוך) האיבר התוקף - המקור. עבודה זו נערכת תחת לחץ זמן, אף על פי שקשה לבצעה במדויק גם בעבודה איטית: קיטום המקור העליון במקום מדויק ובמשך פרק זמן מדויק. הפועל אוחז באפרוחית ותוחב את מקורה לתוך מכשיר, המכיל להב מתכת מלובן. הטמפרטורה הגבוהה נועדה למנוע את הדימומים, הנגרמים מחיתוך באמצעות להב קר. כך נפגעות אפרוחות רבות מקיטום קרוב מדי לנחיריים, צריבה או חיתוך של הלשון, התכת החרטום או מעיכתו. בימים שלאחר הקיטום ממעטות האפרוחות לאכול. במשך שבוע-שבועיים נוטות רבות מהן להקיא, וגם הפצעים נפתחים ושבים לדמם כאשר הן מנקרות בשקתות ובאבוסים. חלקן מפתחות רקמות צלקת גדולות, ונראה שהן סובלות מכאבים כרוניים. בזה לא תמה התקפת החקלאים על מקורי התרנגולות - במשקים רבים נהוג קיטום נוסף בגיל מבוגר יותר.

התיאור מזעזע אולם זהו נושא בפני עצמו. קטימת המקור אינה מטריפה.