נפסק בשולחן ערוך בהלכות צדקה שבמצוות צדקה בלבד מותר לנסות את ה’, הרמ"א מפרש שהכוונה למעשר כספים. המקור הוא הפסור הידוע מספר מלאכי בו נאמר ’בחננוני נא בזאת וכו’. לפי פסיקה זו אני נוהג להפריש מעשר כספים כשאני מצפה להתעשר כהבטחת הקב"ה. לא רק שהעושר אינו מגיע אלא המצב רק הולך ומחמיר. שאלתי רבות על העניין וקיבלתי גם תשובות רבות. ענו לי שיש עושר שמור לבעליו לרעתו. ענו לי שהחטא גורם ועוד תשובות דומות. אני לא מקבל תשובות אלו כיון שאם נתלה בתשובות אלו מה המבחן. הרי אין צדיק וכו’ ולא יחטא. נאמר לי שהגאון פוסק לתת חומש אבל אני לא נוהג כגאון כמו כן הפתחי תשובה פוסק דומני בשם השל"ה שהמבחן הוא רק בתבואת השדה ומעשר כספים הרי הוא צדקה בעלמא. אך גם תשובה זו לא מקובלת עלי - שלא נהגתי מעולם כפתחי תשובה או השל"ה אלא מתי שדבריהם מובאים להלכה במשנה ברורה. קיבלתי כנראה עוד תירוצים שאיני זוכר אך תשובה לא מצאתי. ניתן להתווכח על ההגדרה עשיר - עשיר במושגים של היום או מי שיש לו כדי פרנס שנה וכו’ אבל ודאי שבעל חוב אינו נחשב עשיר. ענין זה של המעשר מטריד אותי ביותר, איכה יתכן שבדבר היחיד שניתן לבחון את הקב"ה הוא כביכול נכשל במבחן פעם אחר פעם. אני קם ב"ה כל בוקר ונוטל את יד ומשתדל להמשיך לאורך כל היום לנהוג כפי שנפסק בשו"ע. אני לא מחפש תירוצים של מרן לא התכוון לזה וכו’ ולכן לא אקבל תירוצים דומים בשאלתי. אני לא מחפש סיבה לפרוש חלילה אני אמשיך לנהוג באורח חיים דתי אך הספק תמיד קיים ואני אין מענה בפי. תודה רבה

אתה צודק בשאלתך. יש דברים שאין לנו תשובות ואז מבחן האמונה הוא גדול יותר. כאן המבחן שלך להמשיך לתת צדקה הוא מבחן קשה שיתכן שממך הקב"ה תובע לעמוד במבחן יתר זמן ממה שחשבת. לא כתוב מפורש באיזה קצב תבוא העשירות האם תוך שנה או שנתיים. באופן כללי אני רואה שנתנו לך תשובות טובות ולכן אין ברצוני להוסיף לך עוד תשובות. אם כן תשובתי שהאמונה מתחזקת כשממשיכים לעבוד את ה' למרות השאלות. ומדוע באמת לעבוד את ה' למרות השאלות. האמונה ועבודת ה' היא לא עשיית טובה לה'. זה בשבילנו, אנו נבנים מחיי אמונה וקיום מצוות. המצוות הם צינור החיים שלנו , לכן לא נמית את עצמנו בגלל שבחלקים קטנים של החיים אנו לא מרגישים ריבוי חיים. לא נגרש את הקושי בכך שנוסיך על עצמנו עוד קושי.