לאחרונה התפרסמה כתבה אודות הכשרה לרבנים במכון ואן ליר הכוללת מלגה בסך 1000 ש"ח. בכתבה הובאו חילוקי דעות בנוגע להשתתפות בתוכנית. אני כיהודי פשוט חש בושה כי רבנים לומדי התורה זקוקים למכון חילוני מובהק לשם הכרות עם תרבות המערב. וכי אין ביכולת הרבנים ללמוד את הסוגיה ממקורות ראשונים בכוח כושר הלימוד שלהם? האם אין חילול השם בכך שרב בישראל מודה כי לשם הכרת המציאות הוא נזקק למכון מסוג זה. סך הכל אין זו תרבות רחוקה וכמעט כל רב בישראל מכיר את התרבות הזו מתוך חייו שלו, בייחוד בציבור הדתי לאומי. האם אין ביכולת הרבנים למנות אחד מהם לעשות מחקר מתוך התורה ועל פי התורה למען כלל הרבנים? מדוע נזקקים אלו שאמורים להנהיג אותנו לשותפות עם חילונים בתחומי הדעת? ואסיים את שאלתי - זעקתי - מה ניתן ליהודי פשוט לעשות על מנת שתופיע מנהיגות התורה בטהרתה ללא חשש שיתוף?

אתה צודק.