שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • תורה ומדע

השמש כמקור לאמונת חכמים

undefined

הרה"ג דוב ליאור

ה שבט תשע"א
שאלה
אתמול, לאחר שגיליתי את הגמרא בפסחים בדף צד העוסקת בחישוב מדעיים על מציאות העולם ועל מחשבת חכמי ישראל אל מול חכמי האומות, תקפה אותי שאלה שאמונתה ברורה לי אבל שיכלה לא. חכמי ישראל טועים בחשבם שהשמש ביום הולכת מתחת לרקיע ובלילה מעל לרקיע ולבסוף הם מודים בטעותם לחכמי אומות העולם (יון כנראה) שביום השמש הולכת מתחת לרקיע ובלילה מתחת לקרקע (כדור הארץ). שאלתי העולה מהדברים הנאמרים בסוגיה זו היא - ואולי לא רק בדברים המדעיים טעו רבותינו אלא אף בהלכות הנובעות מהם? ואולי אף יותר מכך טעו ביסודות רבים אחרים כיון שלא הבינו את מציאות הבריאה? למרות שבאמונתי נהיר לי שדברי חכמינו מתוקים מדבש אבל שמא הם טעו ולכן כיום כאשר ה"עובדות" שבידינו יותר ברורות יש לבחון מחדש את הדברים ולא לקחת את דברי חכמינו בנושאים אלו כמובנים מאליהם? ועוד, איך אפשר לנתק בין חכמת ה"מדע" לבין חכמה "אלוקית"? בצפייה לאמונה ולתשובה.
תשובה
המהר"ל בבאר הגולה בבאר שישי, דן על כל מה שקרוי בלשוננו 'תורה ומדע'. כדאי מאוד שתלמד את מה שהוא כותב שם. צריך להבין שחז"ל לא דיברו על הצד הטכני שבדברים, הם תמיד דיברו על הצד הרוחני - מה גורם לדברים לקרות. דברי חז"ל אינם ספרי בוטניקה, גיאומטריה או אסטרונומיה. חז"ל לא באו להגיד לנו את הצד הביצועי של הדברים אלא את שורשי הדברים. ולכן אין לקחת את דברי חז"ל כפשוטם ולהקשות מהם על המציאות שאנו מכירים כיום.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il