מה באה השריפה בכרמל לרמוז לנו?

הרמב"ם פוסק שעל כל צרה שבאה על הציבור יש מצווה לזעוק, להריע, לגזור תענית ולהתפלל, ובעיקר לפשפש במעשים ולשאול למה בא עלינו הדבר הזה. אנו מאמינים שבדברים שקורים ליחיד וכל שכן בדברים שקורים לציבור אין מקריות. כנראה שיש איזו שהיא חולשה בנו שבמידה מסוימת, כתוצאה ממנה באים כל הייסורים האלו לעורר אותנו לתשובה. אין ספק שאסון כזה כפי שהגדירו אותו זה אסון לאומי. זה לא קרה רק לחבל ארץ מסוים, שהחורש שם נשרף והבתים ניזוקו, לצערינו הרב ניספו גם 42 נפש. אסון גדול מאוד שעליו אפשר לומר את הפסוק שאמר משה רבינו לאהרון הכהן "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'". הם נפלו כשליחי ציבור במאבק להציל חיים של אנשים אחרים. כשאנחנו מתבוננים אין ספק שכל אחד צריך לבדוק באופן פרטי מה הוא יכול לתקן בתחום שבין אדם למקום ובתחום שבין אדם לחבירו. ולא פחות מזה גם הנהגת הציבור צריכה לבדוק אולי עשינו משהו לא טוב. לי אין ספק שלעם ישראל שחוזר אחרי 2000 שנות גולה להקים מדינה משלו צריך להתונסס הרעיון שצביונה של המדינה צריך להיות לאור תורת ישראל. להיות אור לעצמינו ואור לגויים. לתקן את העולם ולרומם אותו למלכות שדי. לצערינו הרב טרם זכינו שדברים אלו יתגשמו. לצערינו הרב ישנם עדיין חולשות בהנהגת המדינה ובייחוד בתחום שבין עם ישראל וארץ ישראל. אמנם ישנם עוד תחומים הדרושים תיקון כמו שבת וכשרות ודברים נוספים. אבל הרב חרל"פ כתב לפני עשרות שנים שבתקופה הזו של שיבת עם ישראל לארצו, הנקודה העיקרית היא מצוות יישוב הארץ. עתה הגיעה שעתהּ של המצווה הזו שהייתה רדומה קרוב ל-2000 שנה. אומות העולם בפנימיותם מבינות שזוהי הנקודה שהם צריכים לעכב, והם עושים הכל כדי למנוע את שיבת עם ישראל לארצו. אמנם הייתה הצהרת בלפור, אולם מיד לאחר מכן משרד החוץ שם קרע מאיתנו את עבר הירדן ואחרי זה הגבילו עם חוקי ספר לבן שעד היום אנו סובלים מהם. גם היום בכל המדינות מסביבנו, כל מה שאכפת להם - זה למנוע את שיבת עם ישראל לארצו. קוראים לזה הקפאה, צמצום פה ושם - כל אלה הם התנכלויות כדי למנוע מעם ישראל את שיבתו לארצו. ולכן עלינו להתחזק דווקא בנקודה הזו. לנשיא האמריקאי אכפת אם בונים פה עוד מרפסת או שמקימים עוד קרוון. מה זה ענינו? הם מעצמה ויש להם מספיק בעיות משלהם, אז מה אכפת להם? אלא הוא יודע שההתחזקות של עם ישראל בארץ בסופו של דבר יקיץ את הקץ על מלכותם. יש ביטוי בחז"ל "אינהו לא חזו, מזלייהו חזו" הם יודעים זאת בפנימיותם. לכן אני אומר שהנושא הזה - מה שלצערינו עדיין לא תוקן בחטא המרגלים, שאנשים להוטים להסגיר חבלי ארץ, מונעים בניה בארץ ומדי פעם הורסים עם בולדזרים קרוון פה וחושה שם. רודפים את הנערים שרוצים לתפוס ג'בל פה וג'בל ושם. לי אין ספק שזו עבירה חמורה כלפי שמיא, ומי יודע אם האסון הכבד הוא לא תוצאה של הדברים האלו. בפרשת השבווע קראנו שכשיוסף רוצה לאסור את שמעון, האחים אומרים בינם לבין עצמם "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו בצרת נפשו בהתחננו אלינו". כלומר: הם לא התחרטו על עצם המכירה באותו שלב אבל הם כן התחרטו על האכזריות שלהם, שלא שעו לתחנונים של יוסף, ועל זה בא עליהם עונש מידה כנגד מידה שהם נאלצים להתאכזר ולמסור את שמעון אחיהם למלכות. בפרקי אבות מוזכר "כל המבטל את התורה מעושר - סופו לבטלה מעוני". הנצי"ב בפירושו מסביר שלאו דווקא תורה אלא כל עבירה שאדם עושה בהתחלה מרצון, לאחר מכן הוא עובר על זה באונס. אין ספק שמה שהיה לפני כמה שנים, הסגירו חבלי ארץ והיגלו קרוב לעשרת אלפים איש שעד היום הם לא באו לפתרונם. מי יודע אם מה שהיה פה בחורבן של חבל ארץ והגליית 17,000 איש מבתיהם, מי יודע, אולי זה בא כעונש על הדבר הזה. אנו צריכים להתעורר בתשובה אך גם הנהגת המדינה צריכה לחזור בתשובה. אין לדבר יותר על הסגרת חבלי ארץ לידי גויים, זה תכנון לעשות עבירה. עלינו לעמוד בתוקף כנגד כל הלחצים של הגויים שלוחצים עלינו, ולומר שזו ארצנו והיא שייכת אך ורק לעם ישראל. מי שמקבל את מרות ממשלת ישראל יש לו מקום פה ומי שלא, אין מקומו בארץ הזו, ויש לנו כח ואנו צריכים רק להפעיל אותו.