שלום לכב’ הרב, א. מדוע הקב"ה קבע שכדי לדבר עימו תדיר צריך לפרוש מהאשה (כמשה ע"ה), גם אם המקרה עם משה הוא יחידי, סוף סוף הוא מלמדנו על הכלל שאכן יש טומאה בעניין, אך אם באמת נישואין הם דבר טהור, מדוע היה צריך ה’ לסדר העולם כך שאין אפשרות גם להיות נשוי וגם להתקרב אליו באופן משמעותי, לכאורה, כדי להעצים את עניין הנישואין וטהרתן דווקא הנשוי היה יכול להגיע למעלות הנ"ל, כשם שא"א לעסוק בקבלה אלא לנשוי וכד’. ב. הקביעה בתורה שזבולון לחוף ימים ישכון, לכאורה, זה נותן לגטמציה מלאה לשבט זבולון לומר שהם פטורים מעיקרא מעמל התורה, וציווי: והגית בו וכו’ אינו חל עליהם!. יבוא היום אדם ויטען שמא הוא מזבולון ובשבילו עסקים זה לכתחילה, ציווי אלוקי מפורש! הייתכן? הרי שו"ע וכל הפוסקים לא חילקו בדיני ת"ת?! תודה רבה.

אכן יש בזוהר שיעקב אבינו לפני שנשא אשה זכה לנבואה בדרגה נמוכה בחלום, ואחר כך כאשר היה נשוי זכה לנבואה בדרגה גבוהה יותר. כי אדם נשוי הוא שלם יותר. ואולם מעלת הנבואה של משה רבינו היא מעלה עליונה מאד אין דומה לה ולמעלה זו דרושה פרישות וטהרה מיוחדת. ואין ללמוד ממשה רבינו שהיה בדרגה כמלאך שלא אכל ארבעים יום. גם זבולון קבע עיתים לתורה. אך לא עסק רק בתורה אלא גם בפרנסה וכך דרכה של תורה שיהיה אדם חי מיגיע כפיו וקובע עיתים לתורה. ועל זה אמרה הגמרא רבים עשו כרשב"י ולא עלתה בידם. הדרך של רשב"י רק לעסוק בתורה מתאימה רק ליחידים.