שאל את הרב

תורה ועבודה במשנת הרב קוק

undefined

הרב משה מאיר אבינר

ט"ז כסלו תשפ"א
שאלה
האם מוזכר בתורת הרב קוק המושג תורה ועבודה? מהי העבודה? האם זוהי עבודת המידות?
תשובה
בס"ד שלום וברכה, המקימים של תנועת בני עקיבא לא היו מתלמידי הרב קוק ולכן גם המושג "תורה ועבודה" לא נלקח מכתביו. הרב קוק מאד העריך את תנועת בני עקיבא כפי שמשתקף מהאיגרת ששלח להם (מאמרי הראיה, 202). כאשר הרב משה צבי נריה התחבר לבני עקיבא ובמקביל לרב קוק הוא חיבר את התנועה עם תורתו של הרב קוק. בחז"ל ישנם מקרות המדברים על תורה ועבודה בהקשר של תורה ותפילה או קרבנות (משנה אבות א, ב -"על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"). אך יש גם מקורות המדברים על היחס והצורך לשלב תורה ומלאכה (אבות ב, ב- "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון"). בבני עקיבא המושג תורה ועבודה מתייחס לתורה ומלאכה, ובפרט ליישוב הארץ. ר' שלמה זלמן שרגאי שכתב את הסיסמא: "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה" והוא שחרט על דגל התנועה את המושג "תורה ועבודה" (כשם תנועה השייכת למזרחי בה עמד) כתב: "תנועת תורה ועבודה חרתה על דגלה, כי כל עבודת הגאולה והרעיון של שיבת ציון הוא לשם גאולה אישית, ועם הגאולה האישית תגאל גם האומה. כל זמן שאין גאולה אישית אין מקום לגאולה כללית. כל זמן שבני ישראל שרויים בגולה, גם עם ישראל בגולה. ולכן נחוצה בראש וראשונה גאולת הפרט, חידוש החיים, שינוי ערכים בהווי החיים של כל יחיד ויחיד. סיסמתנו תורה ועבודה, מופנית איפוא ומכוונת בעיקר לפרט. תורה – תורה ממש על ידי כל יחיד ויחיד, ועבודה – עבודה ממש על ידי כל אחד ואחד. אמנם גם אנחנו מכירים בחובה הלאומית. אבל דוקא משום כך מכירים אנו כל פרט ופרט כאחראי במעשיו והליכותיו בעד קיום עמו. ועל כן אנו דורשים לראשונה זכות קיום לו לעצמו, ועל ידי רכישת זכות קיומו האישי, הוא נותן זכות של קיום ואפשרות של קיום גם לעמו. הכלל לא יגיע להיות למה שהוא שואף ולמה שהוא צריך להיות כל זמן שכל אחד ואחד לא ישתדל למעשה לחיות על פי אורחות חיים והליכות חיים שלפי הכרתו צריכה האומה כולה לחיות..." (תחיית הכלל והפרט, חזון והגשמה). בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il