שלום! אני סטודנט לתואר שלישי במדעי היהדות, אינני בא מרקע מסורתי אבל אני מתעניין ברבדים העתיקים ביותר של דתנו, וגם אם אינני דתי בעצמי אני מכבד את דיעת הרבנים. אני כותב עבודת דוקטורט שמתעסקת בין היתר בנושא הר הזיתים ומשמעותו, ויש כמה דברים שהייתי רוצה לקבל עליהם חוות דעת רבנית מוסמכת. עלי לציין שאינני מתיימר להבין יותר מאחרים, אלא להיפך, בענווה של אחד שאינו בקיא אני שואל כאחד שבאמת לא יודע. לכן גם אם השאלות נוגעות בקווים אדומים של היהדות אין לי כוונה לפגוע או לזלזל. בסיפרא פרשת צו פרק ח נזכרים הפרים הנשרפים והשעירים הנשרפים שפסוליהם נשרפים לפני הבירה. הבירה נזכרת בכמה מקורות אבל ממש מעט, למשל בבלי פסחים דף פב. אותו מקום נקרא גם בית הדשן ואני מעתיק מאתר דעת, שם נכתב כך: נחלקו תנאים באיזה צד לירושלים היה בית דשן זה: ר’ שמעון סובר במזרחה של ירושלים, שנאמר בפר ושעיר של יום הכיפורים - שהם מחטאות הנשרפות בבית הדשן - מחוץ למחנה - ונאמר בשחיטת פרה-אדומה מחוץ למחנה, מה להלן, בפרה אדומה במזרחה של ירושלים, אף כאן במזרחה של ירושלים. נמצא שלפני הבירה פירושו באותו איזור משוער של מזבח פרה אדומה שהוא מחוץ למחנה על הר הזיתים בנקודה כלשהי שממנה ניתן היה להפנות את מבט הפרה אל בית קודש הקודשים טרם שחיטתה. אם כן, האם יהיה נכון לומר שהבירה היתה על ראשו של הר הזיתים? שמואל ב פרקים טו-טז מצביעים על אפשרות כזאת. דוד יוצא מירושלים דרך שער המזרח אל מעלה הזיתים חפוי ראש ועולה אל המקום שבו מתפללים. האם זאת הבירה? האם יכול להיות שמזבח פרה אדומה (שהוא כאמור מחוץ למחנה) הוא אותו מקום שבו נעקד יצחק ע"י אברהם? אם כן, יש לחפש את הבירה בתור מבנה על ראשו של הר הזיתים. אברהם - שנקרא נשיא - ישב בשער המזרח ואכל ושתה עם מלכיצדק, ומאז שער המזרח נאסר באכילה ושתיה. הנביא יחזקאל כותב: "וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור׃ ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי יהוה אלהי ישראל בא בו והיה סגור׃ את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול לחם לפני יהוה מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא׃" מד:א-ג יוצא שיש כאן שלוש נקודות בכיוון מזרח: שער המזרח בתור נקודת מפגש בין אברהם ומלכיצדק, מזבח פרה אדומה שהוא נקודת העקידה באמצע, ולמעלה על ראש הר הזיתים הבירה שהוא מקום תפילת דויד. וכך נאמר בפסיקתא רבתי פרשה יד: "כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה (פרה פ"ג מ"א) ואמרינן עלה מה בירה ר’ יוחנן ור"ל ר’ יוחנן אמר מגדל היה עומד בהר הזיתים והיה שמו בירה." לצורך המחקר שלי אני מבקש את עזרתם של יודעי תורה: מגדל עומד בהר הזיתים ושמו בירה? מי יכול לספק לי יותר מידע על הנושא הזה? באיזה מקורות אגדיים או הלכתיים אפשר ללמוד על טיבו של אותו מגדל? בתודה מראש ובכבוד רב!

שלום רב: מצרף לך דברים שכתב חברי לישוב הרב איתי אליצור.שלום ראשית, עלי לתקן כמה טעויות: א. אתה חוזר שוב ושוב על הבטוי "מזבח פרה אדומה". זהו בטוי שאין לו שום בסיס ושום מקור. פרה אדומה איננה נעשית במזבח, ולא היה שום מזבח במקום עשייתה. המקום שבו נשחטת ונשרפת הפרה האדומה נקרא גת. הגת הזאת מקומה בהר הזיתים, מול פתח המקדש, כדי שהכהן יוכל להזות מדמה אל נכח פני אהל מועד. בשום מקום לא כתוב שתהליך עשייתה של הפרה האדומה מצריך מזבח כלשהו. לא זורקים את דמה על שום מזבח ולא מקטירים את חלבה על שום מזבח. הפרה האדומה איננה קרבן. מלבד זאת, חל איסור חמור על בנית מזבח בכל מקום מלבד העזרה שבהר הבית. על הפרה האדומה נאמר בפירוש שמקומה אינו מעכב כיון שהיא אינה קרבן, ואינה באה אל בית ה' (זבחים תחלת פרק י"ד, במשנה ובגמ'). ב. כמו שצינת, הגת הזאת נמצאת מול פתח המקדש. ואכן אנו מוצאים שמכוונים את הפרה למערב. אך לא זה הטעם שבגללו היא ממוקמת מול הפתח. הטעם המופיע במשנה הוא לא כדי שהפרה תהיה ממוקמת מול הפתח, אלא כדי שהכהן יהיה ממוקם מול פתח המקדש. כדי שהוא יוכל לקים את הפסוק "וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים". ג. צריך לפסק: "ומה להלן בפרה אדומה, למזרחה של ירושלים, אף כאן למזרחה של ירושלים" או: "ומה להלן (בפרה אדומה), למזרחה של ירושלים, אף כאן למזרחה של ירושלים". המלים "בפרה אדומה" לקוחות מפירוש רש"י (אם כי אין בהן חדוש), והן באות לבאר את המלה "להלן". ד. (וכאן אנחנו מתקרבים לגופו של ענין). לא נכון שהבירה נזכרה במעט מקומות. הבירה נזכרה בהרבה מאד מקורות. ככוכבי השמים לרוב. נכון שפירוש המלה "בירה" בדברי חכמים, הוא בנין גדול. אבל בכל מקום שבו מדברים על "הבירה" הידועה, ברור שהכוונה לבית המקדש. (הבירה מופיעה בה' הידיעה בהרבה מקומות נוספים, אך דרכה של לשון חז"ל להביא כל דבר בה' הידיעה, גם במקרים שבהם ע"פ הדקדוק של ימינו (וגם ע"פ הדקדוק המקראי) לא אמורה להיות ה' הידיעה). כל המקומות שבהם מדובר על הבירה הידועה – הכווונה לבית המקדש (או למקום כלשהו בהר הבית, ראה להלן מחלוקת בכך). בדוק ומצא. הבירה הזאת נזכרה במספר מצומצם של מקורות במשנה, קצת יותר בתוספתא, והרבה יותר בגמ'. אחד הצירופים המקובלים של המלה הוא "לפני הבירה", צירוף שיכול להתפרש הן כאומר "בחצר הבירה" או בשטח השיך לה והסמוך אליה, והן כאומר "ממזרח לבירה" (פני=מזרח). די שיתקים אחד משני התנאים האלה כדי שהמקום יוכל להקרא "לפני הבירה". אחד המקורות שבהם מוזכר בטוי זה הוא המקור שאתה צטטת, בפסחים פב. אם כי הבטוי "בית הדשן" לא נזכר בגמ' שם. אבל בזבחים קד: אנו מוצאים: "מאי בירה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מקום יש בהר הבית ובירה שמו ור"ל אמר כל הבית כולו קרוי בירה שנאמר (ואל) הבירה אשר הכינותי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה שלשה בית הדשנין הן בית הדשן גדול היה בעזרה ששם שורפין פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ופרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שאירע בהן פסול קודם זריקה ובית הדשן אחר היה בהר הבית ששם שורפין פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שאירע בהן פסול אחר זריקה וכמצותן חוץ לשלש מחנות תני לוי שלשה בית הדשנין הן בית הדשן גדול היה בעזרה ששם שורפין פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ופרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שאירע בהן פסול בין קודם זריקה בין לאחר זריקה ובית הדשן אחר היה בהר הבית ששם שורפין פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שאירע בהן פסול ביציאתן וכמצותן חוץ לשלש מחנות". כלומר: שנים מתוך שלשה בתי הדשן, ביניהם זה המוזכר בפסחים פב. ששורפים בו קדשים פסולים, נמצאים בעזרה עצמה, בהר הבית. השלישי, זה ששורפים בו את הפרים והשעירים הנשרפים בשעה שהם נשרפים כמצוותם, נמצא מחוץ למחנות, ממזרח, כלומר בהר הזיתים. שם מקום הטומאה ולכן שם נשרפים הקרבנות האלה שמי שנוגע בהם או עוסק בהם אחר יציאתם מהמקדש נטמא. (וראה גם רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פרק ז הלכה ג והלאה, וכדאי לראות גם את הל' בית הבחירה בו הוא מפרט את הבירה). לכן יש לומר: הפרה האדומה נעשית בהר הזיתים, כלומר: מחוץ למחנה, מול המחנה. התלמוד הבבלי אומר שהכהן עומד בראש הר המשחה ומתכוון ורואה בפתחו של היכל. התלמוד מחשב כיצד הכהן יכול לראות את פתח ההיכל מעל החומה המזרחית ודרך השער. הנחת המוצא של התלמוד הבבלי היא שהכהן עומד באותו גובה של המקדש. אינני יודע אם טעם הדבר הוא שהאמוראים הבבליים לא ידעו שהר הזיתים יותר גבוה מהר הבית, או מפני שהם ידעו זאת אך סברו שעל הכהן לעמוד בדיוק מול פתח המקדש, באותו גובה. ומה שנאמר "ראש הר המשחה" אין הכוונה ממש בראש ההר, אלא קרוב לראש ההר, באותו גובה של המקדש שממול. שני הפירושים אפשריים. מקורה של המסורת שיצחק נעקד במקום המקדש הוא בכך שבעקדה נאמר "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". ובדברי הימים נאמר: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי". שני הארועים היו בהר המוריה, ומכאן יש ללמוד ששניהם במקום אחד. מכאן נובע שאין ערך לקביעה שמקום העקדה הוא בירושלים, אא"כ נניח גם שמקום העקדה הוא מקום המקדש, או לפחות באותו הר שעליו בנוי המקדש. לא על ההר ממול. אני לא מכיר שום מקור שמדבר על מגדל בהר הזיתים ששמו בירה, מלבד הפסיקתא שהזכרת, שנראית כמו גרסה משובשת של הגמ' בזבחים קד: שצוטטה לעיל. כיון שבשני המקורות האלה מובאים ר' יוחנן ור"ל שחולקים בשאלה מהי בירה, ובשני המקורות המחלוקת היא האם זה מקום (בהר הבית\בהר הזיתים) או כל (הבית\העיר), מסתבר שזו אותה מחלוקת. כעת יש שתי אפשרויות לפרש: אפשרות אחת: אחת הגרסאות משובשת. במקרה כזה בודאי שעלינו להעדיף את גרסת הבבלי. גם מפני שהיא קדומה יותר, וגם מפני שבד"כ בירה היא הר הבית או המקדש, וכך פרשו כל המפרשים. וגם מפני שהגרסה הזאת נתמכת בפסוק, שאין לו משמעות אם גורסים כפסיקתא. מסתבר גם שאע"פ שהפרה נשרפת בהר הזיתים, הכהן שצריך לשמור על עצמו בטהרה שבעה ימים מראש עושה זאת בהר הבית, כמו הכהן המתכונן ליוה"כ (שהגמ' מקשרת ביניהם). כמו כן: התהלוכה של הפרה יוצאת מהר הבית להר הזיתים, כך שאין טעם שהכהן יתכונן בהר הזיתים. אפשרות שניה: שתי הגרסאות נכונות. במקרה זה עלינו לבאר שלגבי כל הענינים הנעשים בהר הבית, הבירה היא הר הבית או מקום בהר הבית, ולגבי פרה הנעשית בהר הזיתים, הבירה היא מקום בהר הזיתים או כל העיר. אבל קשה לקבל אפשרות זו, כיון שהמחלוקת בין ר' יוחנן ור"ל נזכרת ביומא ב. גם לגבי מקום הכנה של הכהן השורף את הפרה. ושם נאמר בפירוש "בהר הבית". כך או כך, ייחודו של הר הזיתים אינו עצמאי, הוא חלק מהעיר ואף מחוצה לה, וייחודו הוא רק בכך שהוא מול פתח המקדש. ראה גם כפתור ופרח פרק ו, שעוסק בזהויו של בית הדשן: "מסכת יומא סוף פרק שני שעירי יום הכפורים (סח, א) ומסכת זבחים סוף פרק טבול יום (קה, ב) רבי אליעזר אומר נאמר כאן מחוץ למחנה ונאמר להלן מחוץ למחנה, מה כאן חוץ לשלש מחנות אף להלן חוץ לשלש מחנות, ומה להלן במזרחה של ירושלם אף כאן במזרחה של ירושלם. אלא לרבנן היכא שריף להו, כדתניא היכן נשרפין לצפונה של ירושלם, רבי יוסי הגלילי אומר אבית הדשן הן נשרפין. ורבי יוסי לא פליג אדרבנן [אלא] דמקום שריפתן הוא הנקרא בית הדשן. וזה המקום היה לפרים הנשרפין ושעירים הנשרפים בזמן שהן נשרפין כמצותן, והפר של יום הכפורים, ופר הבא על המצות, ופר העלם דבר של צבור, ושעירי יום הכפורים. אבל הפרה היתה נשרפת בהר המשחה, וכדאמרינן מסכת פרה פ"ג (מ"ו) כבש היו עושין מירושלם להר המשחה, פרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה והוא במזרחה של ירושלם. עוד היום מקובל המקום ההוא, והוא צפוני לקבר חולדה כמטחוי קשת שפל ממנו מעט. וכן מקובל בית הדשן לצפון ירושלם כמרוצת הסוס והוא תל קטן ונמוך הרבה. ובבית עולמים, חוץ לירושלם הוא חוץ לשלש מחנות." וראה גם שערי היכל על זבחים, בהוצאת מכון המקדש תשע"א, כרך ב, עמ' תתקמט-תתקנג. שער המזרח המוזכר ביחזקאל הוא שער המקדש עצמו או שער העזרה, ודאי לא שער שנמצא בהר הזיתים. קרא שם את הפרקים ותווכח בכך. כל טוב