לרב שלום, במסגרת לימודי הערבית אני צופה גם בקליפים שלקוחים מערוצי התקשורת הערביים של המזרח התיכון. ברבים מהקליפים מופיעים דמויות מעולם התקשורת הערבי, פוליטיקאים ערביים ואנשי דת מוסלמים, ימח שמם, שמביעים דעות אנטישמיות לחלוטין ואף מעודדים לפעילות טרור נגד ישראל. אני צופה בקליפים - מתוך עניין לקלוט את השפה וגם מתוך עניין וסקרנות בתרבות הערבית ובמה שמתרחש בעולם הערבי. על אף שיש לי תיעוב גדול כלפי כל האנטישמים הנ"ל, אני לא יכולה שלא להתפעל מהיכולת הרטורית הגדולה שיש לכמה מהאנטישימיים הנ"ל, לצערנו הרב. כמו כן, יש לי הערכה כלשהי למה שנראה, לפחות מבחוץ, כאומץ וכיכולת הקרבה גדולה שיש להם למה שהם חושבים שהם מטרות נעלות. בקיצור, למרות הרוע הגדול והשנאה כלפי המערב בכלל ויהודים בפרט, אני מוצאת בהם גם דברים שראויים להערכה. שאלתי היא כזו, האם האיסור להסתכל בפנים של רשע כולל גם איסור להסתכל בקליפים של הדמויות הערביות האלו? האם יש משמעות, בהקשר הזה, לעמדה הנפשית שיש לי כלפי אנשים אלו? בברכה,

יש משמעות לעמדה הנפשית ווהאיסור להסתכל בפני רשע קיים.