שלום וברכה! בתשובות רבות לשאלות על שילוב בין לימוד תורה לשרות צבאי במסגרת ישיבת הסדר ראיתי שחזרה הטענה שיש צורך לעם ישראל בהעמדת דור תלמידי חכמים שיהיו לימים ראשי ישיבות, רמי"ם ומורי הוראה. מתוך הדברים עלתה בי התהייה האם יש היתר לבחורים שעל פי הכרתם את עצמם לא ישמשו בעתיד כמורי הוראה, לשרת במסגרת ישיבת הסדר? או שיש היתר לשרת בהסדר גם אם הכוונה של הבחור היא "רק" העצמה אישית בתורה, שלא לשם הפיכה למורה הוראה? השאלה עלתה בי כיוון שנראה לי שחלק ניכר מבחורי ישיבות ההסדר לומדים תורה מתוך כוונה זו, שאין בה פסול בעיניי, אך מתשובות הרבנים הצטיירה לי תמונה שאולי מערערת על הלגיטימיות של כוונה זו. אשמח להסבר. תודה רבה.

כל לימוד תורה אף על פי שהלומד מתכוון לחיזוקו הרוחני והתעלותו התורנית, גם כאשר כוונתו בעיקר לעצמו - בזכות לימוד התורה מתקיים העולם. ועל כן יש בלימוד התורה בחינה של שרות לאומה. תלמידי ישיבות ההסדר קשורים לישיבה בדרך כלל כחמש שנים ומעלה, ואחר כך הם משרתים במילואים, בדרך כלל, יותר מאחרים, כך שמכמה צדדים תרומתם למדינה עולה על אלו שמשרתים לא במסגרת ההסדר. כמובן כל דברי בהכללה. שירות תלמידי ישיבות במלחמת מצוה