בחפץ חיים מובאת אבחנה בין דיבור גנאי לדיבור מזיק, ויש נפקא מינות (בסדר התשובה, בדיבור על רשע ואולי עוד). שאלתי- והרי גנאי שמסופר על אדם ודאי גם מזיק לו בגרמא או שיש סיכוי טוב שיזיק לו בכל מיני השתלשלויות. אם כן, מהו דיבור גנאי שאינו דיבור מזיק? (יש לי גם נפקא מינה למעשה, כי נכשלתי לצערי הרב ואני רוצה לשוב בתשובה ולתקן)

למשל, אם אומרים גנות של מישהו כשבעיני השומעים זה לא נחשב גנות אבל אוביקטיבית זה נחשב גנות.