שלום , ---שאלות על נזקים בהובלות--- אני עובד לפעמים בהובלות ולפעמים יכולות בטעות להיגרם נזקים קטנים לרכוש כגון שריטות, קרעים וכו’ לדוג’ קרע קטן בתחתית של כרית של ספה(נתפס קצת בתוך הרכב בקירות הפנימים של הרכב כשניסיתי למשוך אותו ולשים אותו במקום אחר), שריטה קטנה על ארון(כשמעלים אותו במדריגות וכד’). אני צריך לשלם על זה? מה אני צריך לעשות כדי לדעת את הערך? מה אני צריך לעשות כדי לתקן? האם אני צריך לומר למי שהזקתי כשאני חושש שיתפרץ עלי בכעס וזה יגרום אי נעימות גם למעסיק שלי...+וגם חושש שהוא לא אדם נאמן וינסה לנצל את זה לנסות לחסוך מעצמו הוצאות. אפשר במקום לומר לו על הנזק לשלם לו באנונימיות. +אם אני צריך להעביר דברים יקרים כמו מחשב\טלויזיה ונגרם נזק האם אני צריך לשלם על זה למרות שהייתי נורא זהיר? האם אני צריך לשלם או המעסיק שלי? נ.ב.זה קצת מייאש לעבוד בשביל מעט כסף והרבה מאמץ ובסוף לשלם על נזקים קטנים שקורים בטעות וכמעט בלתי ניתנים לשליטה. תודה רבה.

א. ביסוד הדברים אדם שהזיק חייב על הנזק, וכן שומר שקבל עליו דיני שמירה חייב באחריות לפי הגדרים של סוג האחריות שלו. עובדי הובלות תמורת תשלום הם בגדר אומנים ושומרי שכר החייבים בפשיעה, גניבה ואבידה. התרשלות בעבודה זו פשיעה, וכן אם חפץ נשבר או אבד הרי זה כגניבה ואבידה והמזיק חייב בתשלום המלא של החפץ. ב. התשלום המלא הוא המחיר שהיה שווה החפץ אם היה נמכר במצבו רגע לפני שנשבר, דהיינו כיד שניה ולא מחיר של חפץ חדש. ג. לגבי נזקים קטנים כגון שריטות וכדומה, הדין מעט יותר מורכב, וכפי שיתבאר לפנינו:בדרך כלל הולכים לפי המנהג או לפי מה שמקובל, ולכן על נזקים מיזעריים שמקובל שקורים בעבודות הובלה והבעלים אינו מקפיד עליהם, אין לחייב את המוביל בתשלום. הבעיה היא שקשה באמת לתת כלל ברור ולהגדיר מהו נזק מקובל ומה לא, והדבר משתנה מאדם לאדם וישנו מי שמקפיד יותר ומי שמקפיד פחות, ומשתנה מחפץ לחפץ, ואף באותו החפץ תלוי היכן השריטה, למשל אינה דומה שריטה על ספה בחלק האחורי הצמוד לקיר ונסתר מן העין, לשריטה בחלק הקדמי הגלוי לעין כל. לכן, לענ"ד המדד הטוב ביותר הוא סוג חברת ההובלה וגובה התשלום. כלומר, אם הלקוח מזמין חברה ידועה ומקצועית ומשלם מחיר גבוה, ציפיותיו הן בהתאם לכך, ואף הוא חותם על הסכם כתוב ובו הם מתחייבים לתקן את הנזקים. אך אם אדם מזמין חברה אשר אינה עובדת בצורה חוקית מסודרת, והעובדים בה אינם מקצועיים, ומשלם מחיר נמוך, סביר להניח שבדרך כלל הוא מודע לכך שיהיו נזקים קטנים. ד. ישנם נזקים הכרחיים שאין צריך לפצות עליהם, כגון שהסבלים צריכים להעביר מקרר דרך פתח צר, וידוע שאין דרך אחרת להעביר אותו בשלמות ללא פגע, גם הלקוח יודע שזהו נזק הכרחי ומוחל על כך. ה. בקשר לשאלה מי צריך לשלם העובד או המעסיק, לפי הדין הפשוט מי שהזיק הוא צריך לשלם, אך למעשה הדין תלוי ביחסים המוסכמים בין העובד והמעסיק, ובדרך כלל אם העובד התאמץ לנהוג כשורה המעסיק רק יקנוס אותו ויספוג בעצמו את רוב הנזק משום שממילא המעסיק לוקח מחיר גבוה יותר עבור עצמו. אם לדעתך, כשתספר למעסיק הוא ממילא יטיל עליך את כל הנזק אינך חייב לומר לו והנך רשאי לשלם את הנזק ללקוח בצורה אנונימית. על ידי התשלום באופן אנונימי תיפתר גם הבעיה שהזכרת לגבי לקוחות לא נאמנים. אולם אם ישנה הסתברות שהלקוח יגלה מאוחר יותר את הנזק ויבין שנעשה ע"י ההובלה, תיווצר בעיה ולכן כדאי לצרף פתק לתשלום האנונימי ולהסביר עבור מה מיועד התשלום. ו. גובה התשלום הוא עלות התיקון של הנזק, ואם לא ניתן לתקנו יש לשלם את ההפרש בין שווי החפץ לפני שניזוק לשוויו לאחר שניזוק. ז. בכל מקרה בו אתה מסתפק מה לעשות אין מנוס משאלת רב על המקרה באופן ספציפי, כי הדין יכול להשתנות לפי נסיבות העניין. הרב ניר אביב.