מדוע יש ברכות בשמונה עשרה שחותמות בלשון נוכח כגון: "הטוב שמך ולך נאה להודות", ויש שחותמות בלשון נסתר, כגון: "רופא חולי עמו ישראל"?

אולי הסיבה היא כיון שבברכות שבח ובקשה, אדם מזכיר את גדלותו של ה' כלפי כולם ומתוך כך הוא מבקש את בקשתו הפרטית, ואילו בברכת ההודאה אנו מודים על מה שאנו קיבלנו ומקבלים גם עתה, ואנו אישית מרגישים, לכן ההודאה בלשון נוכח. הרב רואי מרגלית.