שלום וברכה לכבוד הרב ביום כיפור ישנם הרבה תפילות ותחנונים ולפני הוידוי הגדול של רבינו ניסים יש תחנון כזה [בנוסח עדות מזרח] יודע אני בעצמי שאני חייב ולא זכאי וכו'. ויודע בעצמי שאין בי אפילו מצווה אחת. 1. רציתי לשאול, איך אפשר לומר את זה ולהתכוון באמת למה שאני אומר הרי כל ישראל גם האדם הרחוק גם אם לא ירצה יש לו המון מצוות, אז איך אנו אומרים שאין בנו מצווה אפילו מצווה אחת? 2 ביום כיפור נראה כאילו אנו מוציאם עצמנו רשעים לגמרי מלא פחותים שפלים חוטאים, אך למה אנו כל כך מראים עצמנו רשעים?

כשאנו עומדים לפני ד' ית' בזמן אמירת הוידוי אנו מרגישים כי כי אמנם הרבה מצות אנו מקיימים אבל אפשר לקיים אותם ביותר כוונה וביותר שלמות, ואף מצוה אין אנו מקיימים בשלמות גמורה. וכך גם הרגיש רבינו ניסים כשאמר את הוידוי. הוא בודאי קיים כל המצות אך בכל שנה התקדם ועלה והתוודה על מה שבשנה שעברה לא היה כמו שהוא עכשיו. אנחנו יודעים כי אנו לא רשעים גמורים ח"ו אלא אדרבא משתדלים מאד בקיום המצות. אך בעת הודוי אנו מתרכזים במה שעדיין חסר במה שעדין לא תקנו. וד' הטוב סולח לנו ומקבל את תשובתנו.