א. בצעירותי, קיבלתי על עצמי לימוד של מספר גדול של דפי גמרא במסגרת ’מכירה פומבית’ שנעשתה בישיבה בה למדתי. לצערי, לבושתי, בעוונותי, לא עמדתי במשימה. 1. בשעת ה’מי שברך’ לא אמרו ’בלי נדר’ וגם אני לא אמרתי ’בלי נדר’ מחוסר מודעות. א. האם ניתן לסמוך באופן זה על דברי הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שלגבי ’אקום ואשנה פרק זה’ מועילה מסירת המודעה של ערב ר"ה לכולי עלמא (במידה וזה נקרא ’על דעת רבים’ זה משנה לעניין זה?)? ב. אם הנדר כן חל, האם אפשר עכשיו להתיר אותו? האם הוא נעשה ’על דעת רבים’? ג. האם יש טעם מבחינת הנדר ללמוד עכשיו כמות זאת של דפים במשך שנה? או שדי בזה שבמשך השנים נלמדה הכמות הנ"ל? או שזה לא משנה. 2. מה לעשות עם הכבוד השקרי שקיבלתי? לבושתי, קשה לי לגשת לרבנים ולחבריי ולומר להם מה שקרה. אקווה שהם ממילא לא זוכרים את זה, ועל כל פנים זה לא תופס שום מקום אצלם. מה לעשות? ב. בעבר עשיתי קורס בהיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה, שנקרא: ’בין יהודים לנוצרים בימי הביניים’. בתחילת הלימוד, כדי להבין את הרקע, עסקנו בהתהוות הנצרות מתוך היהדות. חלק מהחומר הנילווה היה ה’עוונגיליון’. לא חשבתי אז על הבעיה שבדבר. ברוך ד’ העוונגיליון כבר לא בידי והוא עבר מהעולם מעצמו (לא זכיתי לשורפו). (הקורס החכים אותי בהיסטוריה הנוראה שלנו (ופלא שבתוך כל זה צמחו ענקי ישראל!), וגם הועיל להבין חלק מהסליחות של האשכנזים (כגון: ’עדי שקרים’), וכן את המכה שהנצרות קיבלה בקום המדינה, וכמו שכתב הרב סולובייצ’יק ב’שש דפיקות’) 1. האם היה איסור בדבר? איזו תשובה לעשות? 2. ספרי הלימוד קיימים, ובתוכם ציטוטים קצרים (גם מספרות נוצרית אחרת), וכן בתשובות שכתבתי אז במטלות ציטטתי או התייחסתי לדברים, מה הדין שלהם? אודה לרב ואשמח אם יוכל לנמק את תשובתו

א. בודאי שיש בזה משגה ופגם שנודרים ולא מקיימים. ולא נראה לסמוך על דברי הגרש"ז שנאמרו רק על מה שאדם אמר בינו לבין עצמו אבל לא ברבים. אין להתיר נדר זה, וראוי עכשיו לעשות מאמץ ללמוד כל מה שהתחייבת ואם בשום אופן לא מתאפשר לך- בקש מבחורי ישיבה או אברכים שילמדו במקומך, ותשלם להם על כך ואז בדיעבד יחשב כאילו למדת בעצמך. ואין לחשוש מפני הכבוד הזמני שקיבלת אז, כי מסתמא במשך השנים היו כל מיני פגיעות בכבודך ואם בכל זאת תרצה להוסיף כפרה תשתדל להתרחק מן הכבוד. ב.כיון שמטרת הלימוד היתה לראות את כל החלק המכוער בנצרות מתוך התעניינות גרידא-אין בזה איסור גמור, ובכל זאת ראוי להרחיק מזה ככל האפשר. ואם תוכל לעבור על ספרי הלימוד ולבחור מתוכם כל אזכרה נוצרית תבוא עליך ברכה. ועיקר התשובה הוא להשתדל ללמוד ספרי אמונה. (כוזרי, חובות הלבבות, מהר"ל ועוד)