שלום רב. ישנה, או יותר נכון היתה, כת או דת בשם "מניכאיזם" אשר טענתה המרכזית היתה כי האל היהודי הוא האל הרע וישראל הוא עמו ושורש נשמתם הוא משורשו הרע כביכול ולכן אין פלא שנגלה אליהם כי הם באמת עמו אך נשמתם מן הרע. וכי באמת יש אל טוב יותר שהוא שורש הטוב. שאלותי: 1) כיצד ניתן לדעת שאין כך פני הדברים? 2) האם במעמד הר סיני אפשר בעצם לומר שהעם קיבל מידע למעשה שכל מחשבה, כל נשמה, כל רעיון אפילו הרעיון הגנוסטי הנ"ל בשורשו האמיתי הוא מן האל שנגלה להם? 3) בנוסף, אם הנ"ל טוענים כי נשמת היהודים היא מן "האל הרע" ומצומצמת, אזי ההתגלות בסיני היא מצומצמת ביסודה (מבחינת הכלי) וניתן לומר שבהתגלות ל"נשמה מהאל הטוב" (כלי חזק יותר) מיד יבחין האדם כי יש אל אחר טוב יותר. כיצד עונים על כך? זו השאלה הקשה יותר מבין השלוש. בתודה.

1. ראשית צריך להגדיר לעצמנו מהו טוב ומהו רע. אם נבין שהטוב הוא כל מה שעוזר לחיות ולשפר את החיים ואת שמחתם, והרע הוא ההיפך. אפשר לראות ברור שעם ישראל הביא לעולם את הטוב את גמילות החסדים ואת אהבת הבריות, את המידות הטובות השכל הישר ועוד. 2. במעמד הר סיני נפגשנו עם ד' מקור החיים והבריאה ובכך גם מקור כל הטוב בעולם. פגישה זו עשתה רושם עצום על ישראל והטביעה בנו טבע לנצח של עדינות נפש וטוב לב כמו גם אמונה מוצקה מאוד בבורא עולם שלנצח לא תשתנה. כל הדברים האלה הם שטויות שלא ראוי להתייחס אליהם כי מי שמאמין באלוקים באמת מבין שלא יכולים להיות שניים כי אם יש שניים אז באמת אף אחד מהן איננו אלוקים.