בס"ד כסליו תשע"ב כבוד הרה"ג כמה שאלות בעניני חושן משפט שאלה חו"מ בעניין אינטרנט אלחוטי: כידוע שכיום מחשבים ניידים, וכן טלפונים חכמים, מצוידים באופציית אינטרנט אלחוטי, דהיינו, שלצורך העניין, אני מסתובב היום עם מכשיר טלפון חכם, ויכול להתחבר אוטומטית בכל עת שיש, וארצה, לאינטרנט אלחוטי, שאינו שייך אלי ואין לי מושג מי הבעה"ב, שאלתי הוא בכמה אופנים: א. האם באופן כללי יש בכלל בעיה להתחבר לאינטרנט אלחוטי, יכול להיות שאני אומר שזה עניין מקובל בכל העולם, ולכן בע"ב, דהיינו מי שמשלם עליו מסכים לכ"א להשתמש, ואם לא, הוא גם היה יכול לסגור אותו עם קוד אישי, או שאיני אומר כך, וזה שמקובל, והיה לו אופציה לסוגרו עם קוד אישי, לא הוי גילוי דעת מצידו, וכל פעם שברצוני להשתמש באינטרנט אלחוטי אני צריך רשות מפורש מבע"ב? ב. האם ייתכן נפק"מ, בין גלישה רגילה ומועטת, כזו שאינו תופס רוחב פס גבוה, לבין הורדות וכד’, שתופס רוחב פס גבוה, ומיצר משמעותי, את מהירות הגלישה של בע"ב? ג. בהנחה ואומר שבאמת אסור לגלוש על חשבון אינטרנט של אדם אחר ללא רשותו, האם יתכן שלדבר מצווה מותר? מטעם "דניחא ליה לאיניש למיעביד מצווה בממוניה"? ד. וכן בהנחה שבדר"כ אסור לגלוש על חשבון מישהוא אחר, האם ביודע אני בוודאי, שהוא של נכרי האם אז מותר, מאחר שזה מקובל, וגזל עכו"ם במקום שאין שם חילול ה’ דינו שונה? שאלה בעניין הורדות האם תוכנות וסרטים שממציאם, דהיינו מי שיש לו עליהם זכויות יוצרים, מוכר אותם בכסף, ויש חברה פיראטית שכבר פרצו אותם, ומשם אפשר להוריד אותם חינמי, האם מותר לי להוריד משם תוכנות, או שזה גניבה. במיוחד שאלתי לגבי מוצרי "מייקרוסופט", שיש סברא שאומרת שהם אלו שממציאים את הפריצות, מתוך אינטרס שכולם ישתמשו עם התוכנות שלהם, וכן שאלתי מיוחדת לגביהם שהרי כולם עכו"ם וכנ"ל שאלה בעניין שיקים אני בעל עסק, וקיבלתי שיק מאחד הלקוחות, והעברתי אותו כמשכורת לאחד מעובדי, ואותו עובד העבירו כתשלום שכירות, למשכיר בדירה שבו הוא מתגורר, המשכיר הפקיד את השיק וחזר, דהיינו לא היה לו כיסוי, לאחר שחזר השיק הוא איבד אותו, ורק הצליח להביא מהבנק צילום שיק, ודפי חשבון כהוכחה על חזרת השיק, למותר לציין שבעל השיק מתחמק מתשלום, האם מחובתי כבעל העסק לשלם לו את סכום השיק, או שיש לי חובות אחרות כלפיו, או כלפי העובד, מאחר שהשטר שאני העברתי לא היה לו כיסוי, או שבעצם לי אין שום קשר עם המשכיר לפחות עד שהוא מחזיר לי את השטר בפועל, שכן עם השטר עצמו יש יותר דרכים לגבייה כגון הוצל"פ? אשמח לקבל מעבר לפסקי ההלכה גם את נימוקיהם מאחר שהשאלות הם בנוסף לידיעת ההלכה גם לחידודי כמו"כ ייתכן עוד ציורים ונפק"מ שלא פירטתי בברכה שרגא ירושלים

בקשר לנושא הראשון שימוש באינטרנט אלחוטי ללא רשות הבעלים, לפניך תשובה שכבר עניתי באתר ישיבה תחת הכותרת "שימוש באינטרנט אלחוטי של השכנים" (ואף התפרסם בספרי "ביכורי אביב" עמ' 71): א. הכלל "זה נהנה וזה לא חסר" איננו תלוי במיקומך, אלא בשאלה האם נגרם חיסרון לחברך על ידך. בנידון זה, כל גולש ברשת מקבל מן השרת 'פס' ברוחב מסוים. במידה ומישהו נוסף משתמש באותו הפס, הרי שמהירות הגלישה איטית יותר, והרי חיסרון, ומוגדר כ"זה נהנה וזה חסר". אולם כל זה נכון רק כאשר השכן שלך אכן משתמש באותו זמן באינטרנט, אך בזמן שידוע שאינו משתמש, בהחלט ניתן להגדיר זאת "זה נהנה וזה לא חסר" (מסכת בבא קמא דף כ ע"א, שו"ע חו"מ סימן שס"ג סעיף ו'). ב. אף אם מחמת ריבוי הדיירים בבניין אינך יודע ממי אתה מקבל את השירות שיש ליטול רשות ממנו, אין בכך כדי להתיר את האיסור. ג. הטענה שהעלית שהיות ולכל משתמש אפשרות לחסום שימוש זרים ברשת, ממילא מי שאינו עושה כן נחשב שמוחל על-כך, היא טענה נכונה. (ולפי-זה יש לברר שכל מי שלא חסם כן מודע לאפשרות החסימה וביצועה. וידי"נ הרב חננאל פאטשינו הי"ו העיר שלפי זה יש לחלק בין מי שגר במקום בו הבניה רוויה, ומודע לכך שאחרים קולטים את הנתב שלו (ראוטר) ולמרות זאת אינו חוסם, לבין מי שגר בבית בודד ואינו חוסם מאחר וסבור שממילא אין אחרים קולטים באמצעותו). אולם, לענ"ד יש להגביל זאת לשימוש לזמן קצר מאד, כי אף אם נאמר שמחל, יש להניח שלא על-דעת להינזק בדבר מחל. ד. אף אם נגדיר את השימוש בפס האינטרנט של השכנים כ"היזק שאינו ניכר", הדין הוא שהיזק שאינו ניכר אסור לכתחילה, ואף בדיעבד קנסו חכמים לשלם הנזק אם לא שהיה שוגג או אנוס (ראה שו"ע חו"מ סימן שפ"ה סעיף א'), ובספר "ערוך השולחן" (שם סעיף א') משתמע שאף שבשוגג פטור - היינו דווקא בדיני אדם, אולם בדיני שמים חייב. ה. אף לדבר מצוה אנו אומרים שנוח לאדם שישתמשו בממונו רק אם לא נגרם לו חיסרון מכך. ו. דבריך לגבי גוי נכונים, ואין איסור בדבר. סיכום: נראה שניתן להתיר שימוש בקליטת האינטרנט לזמן קצר, או לזמן ארוך במידה וברור בוודאות ש'בעל הפס' אינו משתמש, אך בשום אופן אין להתיר הורדת קבצים ותוכנות או צפייה בסרטים וכיוצא בהם. הנושא השני הוא נושא שנכתב בו רבות באתר ישיבה, וכן בספרי הנ"ל. העולה להלכה הוא שאין היתר להעתיק או להוריד תוכנות ללא רשות הבעלים, אף שניתן להוריד מאתרים חינמיים או חברות פיראטיות. כל הסברות האחרות כגון שחברת מיקרוסופט מרשה להעתיק, ביניהן זו שהזכרת אינן נכונות, ואין לנו לילך אחר רעיונות או סברות מדומות אלא אחר הדברים הרשמיים שהחברה מפרסמת, ובייחוד לאחר שעשינו בירור איתם התברר שאין שחר לטענות שכביכול החברה מרשה העתקות. גזל הגוי הוא אסור מהתורה, וכן לפי דינא דמלכותא אסור להוריד תוכנות כלשהן ללא רשות בעלי הזכויות. הנושא השלישי: צ'ק שחזר. אין קשר ישיר בין החוב שלך כלפיו, לבין אובדן הצ'ק. בכל מקרה החוב שלך כלפיו הוא דבר ברור, אולם יתכן שאתה פטור מלשלם לו מסיבה אחרת. הדין תלוי בנסיבות שגרמו לכך שהשיק איננו. אם נגרם על ידי פשיעה של המשכיר הרי שאינך חייב לשלם לו, משום שביחס לשיק דינו כמזיק בגרמי (שחייב לך את שווי השיק), או שדינו כגרמא (שחייב בדיני שמים וי"א שתפיסה מועילה אף בחיוב בידי שמים, ואתה נחשב כאן תפוס ומוחזק) והחובות ההדדיים שלכם מתקזזים. אך אם אובדן השיק אינו מטעם פשיעה אלא כגון גניבה ואבידה שלא נבעה מרשלנות של המשכיר, הוא אינו נחשב מזיק ולכן פטור על אובדן השיק, ואתה נשאר חייב לו את החוב. כל זה אמור, אם אתה מאמין לו שאכן השיק אבד. אך אם אינך מאמין לו וחושש שהשיק ברשותו או שנתנו לאחר אינך חייב לשלם לו. מקורות: שו"ע חו"מ סימן נד סע' ב'. פת"ש שם ס"ק א' שמביא תשובת צמח צדק סימן י', תשובת חמדת שלמה חו"מ סימן א', ובסימן ב' שם מובאת תשובת רעק"א. הרב ניר אביב